מצות עשה להלות וכו' הרשב"א בתשובה נתן טעם למה אין מברכין על מתנות לאביונים והלוואת לאחרים כמו על שארי מצות. ותי' דאין תלוי בידו לבדו דאולי לא ירצה העני ליקח או ללות הימנו ע"כ ודברים אלו סותרים למ"ש הרא"ש בפ"ק דכתובות למה אין מברכין אשר קדשנו וכו' ליקח אשה ותי' דאפשר לקיים פ"ו ע"י פלגש ע"ש דזהו תלי' במחלוקת אי פלגש מותר ולא תי' בפשיטות דאין זה תלוי בבעל לבד דאולי לא תאבה האשה לקחתו. ש"מ דלא ס"ל סברא זו. וצריך לומר לדעת הרא"ש תירוץ אחר כיון שהוא קללה ופורעניות דבברכה נאמר ואתה לא תלוה ואפס לא יהיה בך אביון ועונותיו הטו את אלה אין לברך עליו:
אורים ותומים, תומים · סימן צ״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.