אורים ותומים, תומים · סימן צ״ד, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועל הגלגולים תשבע ותטול והש"ך הביא ראיה מריטב"א ותשובת רשב"א דא"י להפכה דמ"ש ג"ש ומ"ש עיקר שבועה בדאורייתא לא מהפכינן ובאמת מצאתי גם כן בחדושי ריטב"א לב"מ סוף שמעתי' דשאלה ושכורה דנחלקו הרז"ה והראב"ד בזה במי שנתחייב שבועות שותפים וגלגל עליו דדעת ראב"ד דא"י להפכה דכל דתיקון רבנן בשבועות משנה כעין שבועה דאורייתא תקנו ע"ש. ובאמת אין מכל אלו ראיה דהם ס"ל דאף בגלגל אמרינן מתוך שאיל"מ וראייתם מהא דעבד בכסותו ונגררים אחר דעת הרמב"ן כמבואר בריטב"א לב"מ דסובר כרמב"ן וכן בס' אסיפת זקנים לרשב"א וכ"כ הנ"י דאף הראב"ד לאחר חזרה סבירא ליה מתוך שאיל"מ וכפי הנראה מדברי ריטב"א הנ"ל אף בשבועת המשנה סבירא ליה כן דכעין דאורייתא תיקון וא"כ הדנין לג"ש כמו עיקר שבועה דנימא ביה מתוך שאיל"מ איך נדון בו דמצי להפכה. אבל לפי דקיי"ל דלא אמרינן בי' מתוך שאיל"מ א"כ מלבד דהרי חזינן דאין לו לגלגול כל תוקף גוף השבועה אף גם לא הבנתי איך לא יהיה יכול להפכה בשלמא בגוף שבועה אמרינן ליה זיל השבע ואם אין רצונך או שא"י שלם אבל כאן הוא אומר אין רצוני לישבע כי לבי נוקפי ואני מסופק בו ומה נימא ליה אם אין ברי לך שלם הא באומר להדיא א"י לא דנין בו מתוך שאיל"מ וא"כ כשאומר שאין רוצה לישבע שלבו נוקפו נכריח אותו לתשלומין דבר זה הוא מהנמנע וכן כתבתי לעיל בס"ק א' דמאן דסבירא ליה דלא אמרינן מתוך שאיל"מ סבירא ליה ודאי בדאורייתא מהפכינן וזה פשוט ולכן דברי הש"ך אין מובנים דכתב דאפילו למאן דסבירא ליה דלא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלה מ"מ הך דינא להפכה אמת והוא דבר בלתי מובן כלל. דהוא יצעק איני נשבע כי לא ברור לי מתחילה הייתי סבור ברי לי ועכשיו נולד לי ספק וכן יש לכאורה ראיה ברורה מדברי מהר"ם בהג"ה מיימ' הל' שבועה דפי' ברש"י דכתב אי פיקח הוא לענין נק"ח ולא פי' לענין היפוך שבועה דא"א להפוך דע"א מסייע לו ועיין מש"ל בסי' פ"ז וקשה עדיין נ"מ דיש לו על האשה גלגולים רבים מלבד במה שע"א מעיד ואם יתבענה עכשיו תשבע על מה שע"א מעיד ולא תהפכה שלא יפטרו ע"א אבל על הגלגולים תהפכה משא"כ דיש לי' עליה ש"ד ומגלגל א"י להפוך כלל אפילו גלגולים ועכצ"ל דגם בזה תוכל להפוך הגלגולים. מיהו לפמ"ש במהר"ם דסבירא ליה דכל ענין מה שאמרו בדאורייתא לא מהפכינן היינו משום ג"ש כמש"ל בסי' זה ס"ק א'. אם כן אין כ"כ ראיה אבל מפשיטות דברי מהר"ם מ"ש ברש"י מוכח זה ולכן אין לזוז מדברי הטור ומחבר וכמ"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.