אלא פחות כתב הסמ"ע דמכל מקום לא הוי מודה מקצת שיתחייב ש"ד דמיירי דהתובע אמר ב' דינרי' מגיע לי משותפות ולא נתת לי רק דינר אחד והוא אומר שלא מגיע לו רק דינר שכבר קיבל ולא ידעתי דעם כל זה לא הועיל דהא הש"ע ומכ"ש הטור דכ' דין זה גם כן והם סבירא ליה דבשבועת שותפים בעינן הודאה במקצת ואם כן ע"כ הודה בפרוטה וקושי' במקומו מה טיבו של היסת הא ע"כ הודה בפרוטה ולפי הנ"ל בס"ק ב' דבזה אפילו הילך מהני אם כן לק"מ דיש לומר דאמר הילך אם כן שבועת שותפי' מחייב אבל לענין מודה מקצת לא הוי ולכך אין כאן רק היסת מיהו אפשר דמזה אין כאן ראיה דיש לומר דטענו מזה חיטין בבירור ומזה שעורים בלי בירור רק חשדו אולי עכבו והוא כופר בחיטין וחצי מדה שעורים מודה וא"כ מודה מקצת לא הוי דהא אין הודאה ממין טענה דלא תבעו רק חיטין ועל שעורים לא היה כלל טענת ברי משא"כ לענין שבועת שותפים הרי ההודאה וכפירה בשמא בחד מין בשעורים וא"ש ואם כן גם קושי' הסמ"ע בזה מיושב דמה שאמר פחות היינו שעורים ולק"מ.
אורים ותומים, תומים · סימן צ״ג, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.