אורים ותומים, תומים · סימן צ״ג, ז׳

יש מי שאומר שאם פטרו כו' הרב המחבר סתם כאלו אין חולק ואולם בנ"י הביא דרמב"ן בשם גאון חולק והנה יש להבין ג"כ דכל ראי' חכמי צרפתים אשר כתב הב"י בס"ס זה הוא מ"ש הרא"ש בפ' הכותב בשם חכמי נרבונ' דהקשו במה דקתני היורשים משביעים אותה על עתיד ולא על עבר ופי' רש"י דפטר' משבועה איירי מה קמ"ל הא תנא לי' רישא ולכך פי' דהא דקתני משביעי' אות' על עתיד ולא על עבר לא לצדדין קתני לומר על עתיד אם עסק' מכאן ולהבא ולא על עבר אם לא עסק' להב' רק שבה לבית אביה כי אם קמ"ל אפילו דנשבעין על הבא מכל מקום א"י להשביע ע"י ג"ש על עבר ומזו נסתעף דינם ואם כן קשה לר"ה גאון והרי"ף דס"ל דהא דקתני היורשים משביעים אותה כו' לא מוסב על פטרה משבועה רק אפילו לא פטרה מ"מ א"י להטיל עליה הואיל והאב לא השביעה א"כ אין כאן ראיה דא"י לגלגל דשפיר יש לומר דלצדדין קתני כמ"ש והרב ב"ש סבירא ליה דאף להרי"ף הפי' דאם נשבע על הבא מכל מקום א"י להשביע על עבר בג"ש וא"כ הדבר במכ"ש מה בסתמא אמרינן דא"י לגלגל מכ"ש בדמפרש הפיטור אך באמת אין זה מוכרח דלהרי"ף אמרינן לצדדין קתני ולא איירי כלל מג"ש דהא המעיין ברא"ש יראה להדיא דחכמי נרבוני' הוציאו זאת מכח קושי' דמשנה יתירה אבל לא מפשט' דמשנה וא"כ להרי"ף וסייעתו אין כאן הוכחה ובאמת הב"ח וח"מ עמדו בזו דלהרי"ף אין כאן ראיה דפטורין אף לג"ש מהני ובחנם השיג הב"ש. ואפילו לס"ד דפיטור השבועה הוא מאפטרופסית ומכל מקום אין מועיל לגבי יורשים מכל מקום סיפא דקתני היורשים משביעים וכו' יש לומר דקאי כשלא פטרה כמ"ש הרי"ף ומכל מקום א"י להשביע על עבר דמחל לגבה הבעל משא"כ ברישא כשפטרו אין כאן מחילה וכבר כתבתי בס"ק הקודם דמחילה עדיף מפוטרו משבועה ועכצ"ל כן דאל"כ הך סיפא איך מתוקמא ואי כפי' חכמי נרבונ' עדיין מנ"ל לרי"ף פירושו דלמא כחכמי נרבונ' ועוד אי סבירא ליה להרי"ף כדעת חכמי נרבוני' מנ"ל לומר דמסתם בלי פטורים אין היורשים יכולים להשביע דלמא אדלעיל קאי בפוטרה וכמ"ש רש"י ולא הוי משנה יתרת' דקמ"ל דא"י לגלגל וצ"ע. ואולי י"ל דבאמת קשה מנליה להרי"ף דלמ' כדעת חכמי נרבוני' אלא דדייק ממשנה דקתני הלכה מקבר בעלה לבית אביה או שלא נעשית אפטרופסי' א"י להשביעה ואם זה כפי' רש"י דקאי שפטרה מיורש כבר תנא לי' וכן מה שאמר אח"כ חזרה לבית בעל' ונעשית אפטרופס' יורשים משביעין להבא ולא לשעבר ג"כ מיותר דפשיט' דאין משביעין לשעבר דהא קתני מקדם דאם לא נעשית אפטרופסי' דאין משביעים אותה. ומה יוסיף בשביל שנעשית אפטרופסי' להשביעה על עבר אלא ודאי תרתי קמ"ל דמתני' בכל אופן מיירי הן פטרה והן לא פטרה ולכך קתני דאם שבה לבית אביה ולא נעשית אפטרופסי' דא"י להשביעה אפילו לא פטרה משום דה"ל כמחל: ואח"כ קתני דאם נעשית אפטרופסי' דמשביעין אותה להבא ומכל מקום לשעבר אין משביעין אות' על ידי ג"ש ולא מבעיא בשלא פטרה ולא השביעה דהוה ליה כמחל פשיטא דא"י לגלגל דאין אחר מחילה כלום אלא אפילו פטרה דלא הוי כמחילה כהנ"ל דהא א"א להשביעה מכל מקום א"י לגלגל ודברי המשנה ברורים דתרתי קמשמע לן דקאי לכל אופנים הן פטרה סתם הן לא פטרה כהנ"ל והמשנה מדויקת ביותר לשיטת הרי"ף משיטת רא"ש וחכמי נרבונ' דקשה בסיפא תרתי ל"ל כמ"ש וא"כ הדין דין אמת לכל הפוסקים ודוק כי לענ"ד דברי המשנה מסייעי' להרי"ף ואין להקשות לחכמי נרבונ' דדייקי מיתורא דמשנה דאין מגלגלין בשנתן פטורים א"כ קשה הא דבעי הגמרא סוף שבועות אי מגלגלין על שבועה דרבנן תפשוט מהכא דהא היורשים אין להם על האשה רק שבועה דרבנן אם כן אם אין מגלגלין מה קמ"ל די"ל בס"ד י"ל דלא מוסב על דנתן לה פטורי' כמ"ש הרי"ף באמת והא קמ"ל דאין מגלגלין בדרבנן או י"ל כמ"ש הב"י ס"ס בשם חכמי צרפית דלכך בחלקו ונתחייב לו שבועה ממ"א דמגלגלין דהוי כאלו נתן לו פטורים ע"ת עד שיתחייב לו שבועה ממ"א וא"כ אין זה ג"ש דהוי כאלו נתן לו זמן עד שיתחייב שבועה ממ"א וכשנתחייב חזר וניעור שבועה ראשונה ולק"מ אך בסברא זו אין מקום לקושי' הרשב"א דהקשה למ"ד דאין מגלגלין בשמא על שבועת שמא מהא דנתחייב לו שבועה ממ"א דמגלגלין דמשמע אותו שבועה שבועת שותפים דלפי מה שכתב' לק"מ דהוי רק תנאי ושבועה ראשונה חוזרת וניעור וא"ש: