אורים ותומים, תומים · סימן צ״ג, ג׳

בשני מעין כסף ודעת הט"ז דבפחות מיכן היסת צריך אע"ג דהוי ליה שמא מכל מקום ברגלים לדבר משביעין היסת אפילו בשמא דרבינו ברוך במרדכי יליף הא דמשביעין היסת בתיבה פרוצה מהא דתנן ואלו נשבעים מספק משום דמורה היתרה ש"מ דמשביעין משמא ברגלים לדבר ע"ש ובאמת כן משמע במרדכי שם ואני מצאתי לו ראיה ביותר לקמן סימן ר"צ בטור או' כ"ה הביא דברי ראב"ד במ"ש דצריך באפטרופס כפירה ב' כסף והודאה פ"א אבל אם אין בטענה בענין הזה אין משביעין אותו שבועת המשנה אבל משביעין היסת ונשבע להם על ידי ג"ש ועמד בזה רבינו ב"י בספרו ב"ה דהא איכא רק טענת ספק והיסת מה עבידתא וע"ש שדחק ולדברי הט"ז לק"מ דבזו משביעין היסת אבל מ"מ הואיל ורבינו מחבר בסימן ר"צ סי"ט כתב להדיא באין טוענו ברי ואין בכפירה ב' כסף והודאה פרוטה אין כאן היסת כלל והרמ"א לא הגיה כלום וקשה לפסוק נגדם וצריך לומר דתיבה פרוצה אומדנא גמורה דהוא לקחו מה שאין כן שם חשד הוא וליכא אומדנא ולכן אף כי לדינא נראה דכנים דברי הט"ז מנ"ל מקום קשה לפסוק נגד הש"ע ורמ"א אם לא כפי ראות עיני הדיין באומדנא: