אורים ותומים, תומים · סימן צ״ג, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ישלם מביתו נראה דמיירי באופן דל"ל מגו דקלתי' ולכך צריך לשלם החצי מביתו אבל לוי מכל מקום פטור הואיל ושטר על שם שמעון ושמעון מודה דהוא פרוע מה איכפת לוי שראובן אבל מכל מקום כיון דשמעון ל"ל מגו חייב לשלם החצי אבל אם א"ל מגו דקלתי' והיה כובש השטר אם כן יש לו מגו אף נגד ראובן ואין צריך לשלם החצי במגו דהיה כובשו ולא היה נודע לראובן כלל ואמת יש פנים לומר כיון דכל מה שהוא בחזקת שותפות הוא בחזקת שניהם אפשר דהוי בגדר מגו להוציא אך הואיל לקמן סימן ק"ח ס"ח דכתב דעת הראב"ד דאחד מאחים שאמר על שטר שהניח מורישו דפרוע הוא דנאמן במגו ולא קשיא שצריך לשלם מכיסו חלק שארי אחים דהפסיד להם בהודאה נראה כמ"ש ביש לו מגו אף נגד השותפים ואחים נאמן וכאן מיירי דאין לו מגו רק הואיל וכתב על שמו נאמן לגבי לוי בכל אופן:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.