אורים ותומים, תומים · סימן צ״א, י״א

בלא שבועה היינו אפילו היסת א"צ דאין כאן טענת ברי כלל ודלא כסמ"ע והקשו מה שנא מהוציא הוצאות הא כל דהאי ידע והאי לא ידע משתבע הך דידע בנק"ח. וכתב הש"ך דבעה"ת והטור נתנו טעם הואיל ותלה הדבר במאמר הפועלים כקצץ דמי ועדיין לא הבנתי מ"ש האומר צא והשביח השדה בכל צורכי' ומה שנא האומר תן לפועלים מה שירצו ומה הבדל יש בסברא בינייהו. וכן הקשה בט"ז. ולכן צריך לומר דכאן ידוע לו שכירות פועלים רק שלא פרט לחנוני כמה יתן דלא ידע אם יטלו הכל ואם כן הוא אמר שנתן כדי שכרן חזקה שנטלו דמהכ"ת יהיו הפועלים מוותרים כל שהוא וגם למה לא חזרו על בעה"ב וגם אין הבעה"ב מפסיד דהא תשלום זה באמת חייב משא"כ שם בשדה אולי לא צריך יותר בשבח השדה ואם כן אין כאן חזקה ולכך רמיא רבנן עלי' שבועה. ולפ"ז נראה אם בעה"ב טוען שנתן יותר מכדי שכרן אם כן יש כאן ספק אם נטלו הפועלים יותר מכפי המגיע ודאי דצריך שבועה. והוי כמו מוציא הוצאות. וכן האומר תן להם לפועלים אוכלים ומשקי' מה שיצטרכו והוא אמר שנתן בדינר חייב לישבע כמו מוציא הוצאות דאולי לא אכלו כ"כ ומפסיד בעה"ב מביתו והרי זה דומה ממש למוציא הוצאות על נכסי אשתו דלא שקיל אלא בשבועה ואין כאן הבדל כלל. ובזה היה אפשר ליישב לישנא דרמ"א בהגה דכתב וי"א דאף אם הפועלים וכו' דלישנא דאף לא יתכן דמשמע דגם אם הפועלים אינן כאן צריך לישבע וזה אינו ולפי הנ"ל ניחא דהא כתב הרמ"א דטוען דנתן להם יותר מכפי הראוי ואם כן אף דאין הכחשה צריך לישבע כמ"ש דהוי כמו מוציא הוצאות ולכך קאמר אף במכחישו וה"א דאין החנוני נוטל כלל כס"ד שם בבעה"ת קמ"ל דנוטל בשבועה על כל פנים. וזהו נכון בסברא אלא דבעה"ת שם סוף ד"ח משמע דנוטל בלי שבועה אפילו יהיב יותר מכפי המגיע להם. ואולי יש לומר דבמוציא הוצאות מתחילה כי נחית אדעתה דשבועה נחית דלא סגי בלא"ה דיצטרך לישבע אם ירצה ליטול אבל בזו הוא לא נחית אדעתא דשבועה כי הוא חשב הואיל ובעה"ב לא נתן קצבה ש"מ דנאמנים הם הפועלים ולא יטלו יותר מכפי הראוי ולא נחית אדעתא דשבועה כלל וצ"ע. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דבעה"ת סבירא ליה הא דתנן המוציא הוצאות ישבע כמה הוציא היינו שלא אמרה לו אשתו לך והוציא הוצאות רק הוא מעצמו ובא ברשות חכמים כי יש רשות לבעל להוציא בזו צריך שבועה כי אדעת' דהכי נתנו לו חכמים רשות אבל כאן שהוא צוה לתת מהכ"ת ישבע וכי על כך צוהו להתגולל עליו ולהטיל שבועה אחר כך עליו ומהכ"ת ישבע וצ"ע: