כל דיניו שדן וכו' הרב כה"ג כתב בשם מהרי"ט דהא דאמרינן דדינו פסול היינו כשדן דבר התלוי בשודא דדיינא ומסרוהו חכמים בידו לדון כפי דעתו ובזה כשלו חכמים מעשות אבל במה שדן עפ"י התורה והאמת והיושר מהיכי תיתי יבטל וחסדאין מילין. והרב הנ"ל האריך לפלפל דאם כן אין מקום לקושית הגמרא דפריך על קרנא דשקיל אסתרא מזכאי וכו' והיכי עביד הכי והתנן הנוטל שכר וכו' ומה קושיא דלמא הא דנקט קרנא שכר היינו בדינים שאינם מדין שודא וכו' ע"ש ואין כאן קושיא כלל דכי אנו אומרים דמתחילה מותר ליטול שכר לדון דין שאין בו שודא ח"ו הלא ילפינן מקרא מה אני בחנם וכו' ובזו אין לחלק כלל רק אם עבר ונטל אשר קנסוהו חכמים לבטל מעשיו בזו דעת מהרי"ט דאם דן בלתי שודא דלא שייך לבטל מעשיו וקו' הגמרא על קרנא איך שקיל לכתחילה שכר והתנן הנוטל שכר וכו' והיינו דקנסוהו משום דעבר אדאוריית' מבלי ליקח שכר דין ובשל תורה אין הפרש ואיך עבר קרנא אאיסור תורה ופשוט ולא קשה מידי. אך מדברי הרמ"א באבן עזר דטרח לקיים הגט שנסדר מפי הרב הנוטל תשלומין משמע דסבירא ליה דלא כמהרי"ט דהתם בגט לא שייך שודא ומדבריו משמע דלא נחית לענין תחילת רק אם יש לפסול הגט עיין שם (ומה שכתב הרמ"א שם דגט אין צריך בית דין אמת דכן משמע בגמרא אבל בתו' בקדושין ד' ט' דבור המתחיל הא לא דמי כתבו גם כן דהגט הבעל כותב בבית דין ע"ש וכן מצאתי בתרגום יהונתן לתורה על פסוק וכתב לה ספר כריתות דכתב ליה בתרע בית דינא עיין שם ומזה בא מנהג דצריך בית דין בגט):
אורים ותומים, תומים · סימן ט׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.