מדבר שקר תרחק בגמרא דסנהדרין יליף ליה מן לא תגורו לא תכניס דבריך ואילו בשבועות משום מדבר שקר תרחק וכן כתב הש"ע וצריך לומר דברור ביודע שנעשה עול להעני פשיטא דהיא בכלל לא תגורו וכו' אלא מיירי דהתלמיד חושב על פי הדין יש לפטור להעני אבל ברור דאמת עם עשיר דאיך יתבע העשיר משופע בנכסיו לרש אין כל ולעומת זה רגיל העני לכפור בעשיר כי למלא נפשו כי ירעב ואם כן יחשוב אשתוק ולכך נאמר מדבר שקר תרחק כי אין אמת כאמיתה של תורה כי שוא מחשבות בני אדם ויש עשיר מכחש וחומס ויש עני מדקדק בש"פ מבלי לעשוק חבירו ואם כן ברור דלכך נקט עני וה"ה לעשיר כמו שכתב מהרש"ל ועיין אורים:
אורים ותומים, תומים · סימן ט׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.