אורים ותומים, תומים · סימן פ״ט, ח׳

ושעשה עמו מלאכה ודאי עדי שכירה לבד אין מספיקין דאולי לא עשה מלאכה ועדיין יש לו מגו וכן כתב הסמ"ע אבל ביש לו עדי מלאכה הא חייב בעה"ב לשלם לו שכרו כמבואר לקמן סי' רס"ד סעי' ד' בשם הר"ן והוא דברי רשב"א דהעושה מלאכה בשל חבירו אינו יכול לומר בחנם עשית ע"ש וא"כ למה לו עדי שכירה וצ"ל דודאי לתת לו בפחות שבשכירות הנהוג באותו מקום פשיטא דא"צ לעדי שכירות רק בכל גווני מיירי דרוצה ליתן לו הפחות שבשכירות או דזה מודה דכבר נתן לו ואינם מחולקים רק ביותר שקצץ לו דינר יותר וא"כ לולי עדי השכירות היה לו מגו דלא שכרו ואין לו רק הפחות שבשכירות וזה אינם מחולקים ולכך בעי עדי שכירה מעידים כמה קצץ ותו לית ליה מגו כלל. ולכך הטור דס"ל במ"מ בלא"ה ליכא מגו לא הזכיר הך דבעינן תרתי: איברא צ"ע בתו' ב"מ ד"ה קציצה דתי' על קו' דלמא איירי דשכרו שלא בעדים דאי בעדים לחזי מה קאמרי וה"ל מגו ותי' דדומיא דרישא באמר שכרתיך ונתתי לך שכרך דנשבע ונוטל דע"כ איירי בשכרו בעדים ועוד תי' דמה איריא קציצה אפי' פרעון נמי וק' דודאי ליכא עדי שכירה כמ"ש דלחזי מה קאמרי אבל עדי מלאכה יש ולכך באומר פרעתי כל שכרך לית לית מגו דהא ישנו עדי מלאכה ועכ"פ חייב לפרוע הפחות שבשוכרים. אבל באומר אחת קצצתי לך דע"כ כך הוא הפחות שבשוכרים דבפחות מזה לאו כל כמיני' כמ"ש הר"נ להדיא. וא"כ יש לו מגו דלא שכרתיך ומעצמך עשית מלאכה ואין לך אלא הפחות שבשוכרים מיהו קו' זו יש לדחות די"ל אדרבא מזה סיוע קצת דקשה דמה חידש תו' בתי' השני דה"ל לומר בפרעון דהא הוא התי' ראשון דרישא מיירי בפרעון וקאמר בפירוש דאינו נאמן ואיך שייך דהל"ל בפרעון הא אמר להדיא בפרעון וקאמר הפוכו דאין נאמן ותי' ראשון מדויק יותר משני. ולכך י"ל דודאי לכאורה אין מקום לתי' ראשון כמ"ש דיש כאן עדי מלאכה רק תו' ס"ל הואיל וסתם נאמר שכרתיך ונתתי לך שכרך משמע אפילו אינם מחולקים בכל השכירות שמודה שכיר דקיבל החצי רק מחולקים בחצי השני מ"מ נשבע ונוטל הא ע"ז יש לו מגו דלא שכרתיך ובמלאכה שעשית די במה שאתה מודה שכבר פרעתיך וע"כ צ"ל דישנו עדי שכירות ואי דהוה ליה מגו דקציצה דלא קצץ יותר זה אינו דאין זה מגו טוב דכי ידע הוא דשכחו עדים הקציצה ומירתת וא"כ אף במחולקים בקציצה לית לי' מגו כמ"ש דמירתת ובתי' השני לא נח לי' לתו' לומר זה דאולי באמת הא דקתני רישא נתתי לך כל שכרך והלה אומר לא קבלתי פי' כלום אפילו פ"א לא ואין לו מגו כמ"ש ולכך תי' דבהא דאמר אבל אמר א' קצצתי לך והלה אמר שתי' ה"ל לפלוג בדידה דבאומר פרעתיך כולו והלה מודה בחצי דנאמן במגו דאמר לא שכרתיך רק מעצמך עשית מלאכה ואין לך רק הפחות וזהו כבר קבלת כפי הודאתך ולמה קתני בקציצה וא"ש תי' השני ואין זה כפי מ"ש בראשון ואולי סבירא ליה לתו' כי תקנו חכמים שישבע שכיר ויטול אם שכרו אבל אם מעצמו עשה מלאכה אף דחייב בעה"ב לפרוע כדלקמן סי' רס"ד מ"מ תקנת חכמים ליכא גבי' והממע"ה וא"כ עדיין יש לו מגו דהיה אומר לא שכרתיך ומה שעשית מלאכה פרעתיך והיה הממע"ה אך זהו דוחק דהא נתנו הר"נ הטעם דלכך אי' ליה מגו דל"ש דנח ליה לטעון טענה דאין חושדין אותו לשקרן משטוען פרעון דידעו דטרוד בפועלי' ולפי הנ"ל עדיין יטעון פרעתי והיינו הך ואולי בזה הסברא מחולקים שני תי' התו' דבתי' הראשון סבירא ליה מה שכתבתי ולכך הביאו ראיה מרישא ובתי' השני לא סבירא ליה הך מגו כמו שכתבתי ואם כן אין מרישא ראיה לכך הביאו מסיפא דלפלוג בדיד' על כל פנים נראה זה נכון דבלי שכרו כלל רק מעצמו עשה מלאכה אף דיש לו שכרו מ"מ בזה אפשר לא תקנו חכמים דישבע ויטול כיון דירד שלא ברשות וצ"ע. אך עם כל זה התי' השלישי של תו' דהוה מגו דמ"מ לכופר הכל ל"א זהו צ"ע דנימא כמ"ש דישנו עדי מלאכה וא"כ יש לו מגו דלא שכרתיך ואין לך אלא הפחות שהוא הדינר שאמר שקצץ אבל לא יותר ומ"מ לא הוה כופר הכל דמכל מקום בדינר זה שמודה לו בו היה מודה אז נמי ותי' זה צ"ע. ומה שנראה בישובו הוא דאפשר דס"ל לתו' כדעת המפורשים ופוסקים דתובעו בשטר שא"י לכפור אפילו אין בו שעבוד נכסים מ"מ ה"ל הילך וצ"ל דאפילו אם יכפור הא מחויב לישבע אם יטעון השב' לי מ"מ הואיל בלי הודאתו עכ"פ גובה בשבועה תו ה"ל הילך וא"כ אף בזו ביש עדי מלאכה מה שצריך לשלם כפי הפחות ודאי צריך לשלם ואם יטעון פרעתי הרי נאמן בשבועה וה"ל א"י לכפור כמו בשטר וה"ל הילך ולפ"ז בהא דקתני אומן אומר וכו' אחת קצצתי לך לא ימלט דאמר פרוטה אחת יותר מכפי מנהג הפחות שבעיר וכן מורה הלשון אחת קצצתי לך ואם הוא תכלית הפחות לא הל"ל אחת וכו' רק סתם לא קצצתי לך ואין לך אלא הפחות. אלא דמוסיף כל שהוא פ"א וא"כ אין כאן מגו דהיה אומר לא שכרתיך ואין לך רק כפי הפחות שבעיר זה א"י לכפור דה"ל הילך ודינו ככופר בכל ומגו ממ"מ לכ"ה ל"א דמה שהוא הילך ה"ל ככופר בכל כמ"ש התו' בכמה דוכתי ב"מ דף ד' וב"ק דף ק"ו ע"ש וא"כ יש ראיה מתו' לדברי האומרים דכה"ג ה"ל הילך ועוד אכתוב מזה וצ"ע: