אורים ותומים, תומים · סימן פ״ט, ו׳

אבל אין יורשי השכיר הסמ"ע האריך מדברי הרשב"א וירושלמי דאפי' בעה"ב חי ומת שכיר אין יורשיו נוטלים והש"ך כתב דא"צ לאריכות דמבואר הוא לקמן סי' ק"ח בש"ע דאין יורשים נוטלים בשבועה יפה כתב אלא דשם מיירי הכל מאין מוריש שבועה לבניו והיינו דבעה"ב טען שפר' לשכיר ומת שכיר א"כ אין היורשים יכולים לישבע שלא פרע רק שלא פקדנו וזהו אינו בהך דמדינא אפי' בשבועה אין לו ליטול אבל אם מת שכיר ולא פרע רק אח"כ אמר הבעה"ב דפרע ליורשים ויורשים מכחישו ורוצים לישבע אי נימא דמ"ש אביהם ומ"ש הם הא שבועה של אביהם הם יכולים לעשות ג"כ וזהו יש קצת ספק ואולם מדברי הירושלמי דקאמר שתקנו בשכיר ולא ביורשים מורה דלא היה תקנה כלל על יורשיה א"כ אף בזו לא תקנו רק לשכיר שטרח ועמל חשו שיראה שכר בעמלו ולא על יורשיו ולכך קאמר הירושלמי דלא תקנו הך תקנה כלל בבנו ואולי לזה נתכוון הסמ"ע והאריך בשביל שנתחדש בו מה שלא נזכר לקמן ודוק.