שכיר יום וכו' ושכיר שעות דיום כל היום ודלילה כל הלילה וכן ס"ל לרב שם ב"מ דף קי"א ושמואל פליג וס"ל שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ויום דיום הולך אחר הלילה ופסקו הפוסקים לקמן בסימן של"ט לענין איסור ב"ת כרב דהלכה כרב באיסורי וכ' הש"ך אבל כאן דממון הוא וקי"ל הלכה כשמואל בדיני מ"מ כיון דעיקר מילתא אתמר לגבי איסורי הלכה כרב כמ"ש הפוסקים לענין וסת ובשור שנגח וכו' עכ"ל וא"צ לזה כי כאן כל הטעם דאין בעה"ב עובר בב"ת וא"כ כיון דקי"ל כרב דאם עבר הלילה עובר בב"ת הרי יש לבעה"ב חזקה דלא עובר בב"ת וכאן הך עיקר תלוי באיסורא אם עובר או אין עובר ופשיטא דהלכה כרב וק"ל:
אורים ותומים, תומים · סימן פ״ט, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.