ויש מי שחולק ואומר שדין הפקדון וכו' תמהני שהביא דעת הר"ן לחולק שהוא יחיד נגד הרא"ש וכן משמע ברמב"ם כמ"ש בעה"ת וכן דעת בעה"ת הרמב"ן והרשב"א והטור וכן נראה דעת היש גורסין בגיטין דף י"ג בד"ה אית ספרים דמפרשי הא דאמר רב אמר מנה סתם חוששין למנה קבור היינו בפקדון וא"כ ע"כ מוכח דאף בפקדון האומר סתם לאו שוה קאמר דאל"כ איך ס"ד למנה קבור הא לא מייחד ליה מנה וכמ"ש הרשב"א והר"ן גופי' דמהך חיישי' למנה קבור מוכח דבמקנה דווקא קאמר ולא בשוי' וא"כ להך יש גורסין אף בפקדון ועיין ברשב"א בחדושיו לגיטין דהך גירסא היתה גירס' ר"י ומבואר דלא כר"ן אך נראה אף החולקים היינו בבע"ה שאין דינו כשולחני ואסור לשמש במעות פקדון אפי' מותרין וא"כ י"ל דוקא קאמר דמה שנתן יחזיר בעין אבל לדידן דיש לנו דין שולחני והתשמיש מותר בו א"כ ודאי שוה קאמר אף בפקדון דהא היה יכול להוציאו ואין לו אלא תמורתן כמו בהלואה ומכ"ש לפי דעת הש"ך דס"ל לעיל בסימן ע"ג דאפי' הפקדון בעין בשעת תביעה מ"מ יכול הנפקד להחליפו ע"ש א"כ ודאי דשוה קאמר ואף הרא"ש מודה בזה.
אורים ותומים, תומים · סימן פ״ח, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.