בלתך קטנית וכתב הש"ך דיין וחומץ מין אחד לענין הודאה ממין הטענה דכן כתב רשב"ם ב"ב ד' פ"ה ע"ש ואמת שכן הוא ברשב"ם אך י"ל דרשב"ם כתבו בס"ד דאף לענין מקח וממכר מין אחד הוא ולקח יין ונתן לו חומץ אינו מקח טעות וא"כ אף לענין מין הטענה. אבל למסקנא דאמרינן דוקא לענין תרומה אבל לענין מקח וממכר הם שני מינים דדעת בני אדם קפדי מזה וא"כ אף בטוען ונטען ודאי דאזלינן כפי דעת בני אדם וכפי קפידתם ולשונם וכי בלשון תורה אין קטנית בכלל תבואה רק בלשון ב"א אינו בכלל ולא הוי מין טענה וכן מנורה גדולה וקטנה לולי הטעם שיכול לגוררו לא הוי מין אחד ומכ"ש בדיעות בני אדם יין וחומץ ולכך דין זה צ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן פ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.