אורים ותומים, תומים · סימן פ״ח, א׳

ותהי' הכפירה לפחות שני מעין כסף ברמב"ם פ"ג מהל' טוען ונטען כתב אעפ"י שכל כסף האמור בתורה הוא שקל קידש והוא עשרים מעה וכל כסף דבריהם ממטבע ירושלים וכו' ולפי שזה שהצריכו להיות כפירת הטענה שתי כסף הוא מדבריהם עשו אותו שתי כסף של ירושלים שהם שני מעין. ותמה המ"מ במה שכתב דהוא מדבריהם וכתב שצ"ע דהא מקרא ילפי' לה ומה שהוא שתי מעין ולא שקלי' בפ"ק דקידושין מקשה לי' ומתרץ ליה ואפשר שיש שם לרבינו שטה אחרת עכ"ל. ולא הבנתי דבריו כי הרמב"ם גריר בתר גי' רבי ר"י מיגא"ש כמו שכתב הריטב"א למס' קדושין בשמו דפריך והרי כללא הוא. דכל כסף האמור בתורה כסף צורי דהיינו שקלים התנן הטענה שתי כסף ומשני לפי גי' הר"י הלוי כך דכתיב כסף או כלים מה כלים שנים ודבר חשוב אף כסף שנים ודבר חשוב. והקו' למה סגי בב' מעין ולא ב' שקלים ומתרץ דהקישן הכתוב לכלים דמה כלים כיון שהוא כלים ראוי למלאכה הוי חשוב וקרוי כלי ונשבעי' עליו אף כסף כל שהוא מטבע כסף ויוצא הוי חשוב לגבי הך ונשבעין עליו אך עדיין ק' במ"ש הריטב"א בשם הרמב"ן בעצמו א"כ דהכל כסף יחשב כל שיוצא למה קדושי אשה נקנית בפרוטה וקרוי כסף ובטענה בעינן שתי מעין הא מהקישא מרבינן דהכל קרוי כסף ולהוי כמו בקדושי אשה והרמב"ן ת' בדוחק ולכך בישוב קושי' זו ס"ל לרמב"ם דבאמת מהתורה נשבעי' על ב' פרוטות דקרוי כסף כמו בקדושי אשה רק חז"ל ראו שלא לפסוק שבועה דאורייתא בכסף מעט ותקנו שיהיה שני מעין דוקא וכמ"ש רש"י ג"כ שם בס"ד דהתורה מסרה לחכמים והם באומד הדעת עשו כך וזה פשוט: וזהו כוונתו שמה שהצריכו להיות כפירה טענות ב' כסף הוא מדבריהם הכוונה דמהתורה סגי בב' פרוט' רק חז"ל עשו שיהיה שני מעין ותקנו מעות מדינה ולא של צורי והוא פשוט ונכון