אורים ותומים, תומים · סימן פ״ח, ב׳

י' מחטין בפרוט' כן הוא דעת הרמב"ם וסייעתו אבל הרא"ש והטור וכן התו' בקדושין חולקים וס"ל דכלים יצאו למה שהן שא"צ להיות שני מעין בכפירה אבל עכ"פ צריך להיות ש"פ בכל הן בכפירה והן בהודאה ומדברי התו' בב"ק דף ק"ג דהקשו אהא דהגוזל את חבירו ונשבע לו בשוה פרוטה יוליכנו אחריו הא צריך להיות טענה ב' כסף ותי' דמיירי דנשבע מעצמו או דהי' הטענה שתי כסף והודאה פרוטה ופי' דשניהם טענו שקר דהוא לא חייב לו רק ב' פרוטות והוא טענו עבורו שתי כסף והוא לא הודה רק בפרוטה ונתחייב שבועה ונשבע וא"כ גזלו פרוטה ע"ש. ולא תי' דמיירי בכלי דנשבעין על פרוטה אלא דס"ל כפירש"י דכלי אין צריך פרוטה כלל וא"כ למה קתני ונשבע לו בפרוטה הא אפי' בפחות נמי. וכן מוכח דס"ל שם כתו' דשבועות דהא דע"א מחייב שבועה בתביעת פרוטה לאו לכ"ע רק לשמואל ולא לרב דאלו ס"ל כמ"ש בכתובות דלכ"ע הדין כן א"כ הל"ל דישבע להכחיש העד וסגי בפרוטה אלא דס"ל דלרב ליתא לדין זה ולכך מפרשי למשנה אף אליבא דרב דלא תקשי לרב ממשנה. ולכך לא היה צורך להרב בעל תוי"ט לפרש במשנה כנ"ל כדברי תו' כיון דקיי"ל הך דינא בע"א לכ"ע אפי' לרב הפי' פשוט במשנה דנשבע להכחיש העד וכן דעת התו' ב"מ דף ג' ד"ה מפני וכו' דהקשו מנלן דכופר בכל פטור משבועה ואי משום דא"כ ל"ל קרא לחייב שבועה בע"א הא איצטרך לטענו עפ"י העד וזהו תלוי' במחלוקת אי יכול להשביעו עפ"י עד ולא תי' בפשוט דאיצטריך היכי דליכא כפירת ב' כסף דבע"א מ"מ זוקק לשבועה אבל לא בכופר הכל דל"ל דגם כופר הכל ס"ד דלא בעי ב' כסף דא"כ איך יצטרך מ"מ ב' כסף ואי הואיל והודה קצת האי אערומי קמערים לפטור משבועה וצ"ל דהתו' ס"ל לרב אף בע"א בעינן ב' כסף ולכך התו' ביקשו להקשו' אף לרב ודחו לחלק בטוענו עפ"י עד: והנה לפמ"ש בס"ק הקודם דס"ל לרמב"ם מהתורה אפי' כסף בפרוטה א"כ ע"כ דמה שאמרו יצאו כלים למה שהן היינו אפי' בפחות מש"פ דאל"כ היינו כסף ויש לרמב"ם הוכחה גמורה: