אורים ותומים, תומים · סימן פ״ז, ל״ג

ונשבע לאחד וכתב הסמ"ע אם יש לאחד תביעה על רבים נשבע א' מהם מי שירצה התובע והאחרים עומדים אצל שבועה ואומרים אמן דהעונה אמן חשוב כשבועה דכתיב ואמרה וכו' וכתב הסמ"ע היינו באחר המשביעו שאומר משביע אני מי שמעכב ממון פלוני או בארור יהיה ובזו מהני אמן לקבלת שבועה ולאו דוקא אמן אלא ה"ה הן וכדומה כמ"ש בי"ד סי' רל"ו. אבל אם הוא אומר שבועה שאינו חייב מה יועיל אמן. והש"ך כתב דמהני באומר אף אני כמוהו. והנה מ"ש הסמ"ע דצריך אמן או שאר קבל' דברים כמ"ש בי"ד סי' רל"ו התם בנדרים ושבועת ביטוי. אבל בשבועת פקדון א"צ לומר כלל אמן דהכפירה שעומד בה לאחר השבועה היינו אמן וכמ"ש הרמב"ם להדיא בהל' שבועות דבפקדון א"צ לומר כלל אמן ע"ש מיהו בכנה"ג כתב דצריך לענות אמן וצ"ל בשבועת הדיינים החמירו. וכן משמע לעיל סעיף י"ז ומה שכתב הש"ך דמהני אני כמוהו צ"ע הא כל עיקרו בנזיר שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ג"כ הוי נזיר וקי"ל שם דבעי לומר תכ"ד ולא יותר דאח"כ אין מוסב על דבריו כלל א"כ צריך לדקדק שיאמר אני כמוהו תכ"ד של תביעתו ומי יפיס להבחין זאת ומי גבר שלרגעי' יבחנו ואפשר אם אמר אף אני כמוהו מקבל עלי חומר שבועה מהני אפילו לאחר כ"ד וצ"ע: