ולמ"ד דמשכון וכו' בטור כתב על הרמב"ם דכתב בנתחלף דמשתבע ש"ד דאפשר דס"ל דמשכון לא קרוי הילך ותמה הב"י מה אפשר הא מבואר ברמב"ם דס"ל כרבו הר"י הלוי דמשכון לא קרוי הילך ויפה פירש בדרישה דהספ' אי הך דינא תלוי בהך דינא דמשכון לא קרוי הילך וא"כ ליתא לפי מה שכתב הטור דה"ל הילך או לא תליא בזה אך הטעם בדבר למה לא יהיה תלוי בזה דחק הפרישה כנראה למעייין ולי נראה דהך ונתחלף לו סובל שני פירושי' או דיודע הייתי קודם ביאתי לב"ד שאין זה כלי שלך רק נתחלף לי מימי קדם והא לך כלי אחר במקומו או שפירוש שטעה בעת הביאו לב"ד וחושב באמת שהוא כלי שלו עכשיו מרגיש בטעות וא"כ אם הפי' דידע בטעות פשיטא דלא גרע ממשכון ותלי' זה בזה אבל אם הפי' דטעה באמת א"כ מעולם לא נחית זה בב"ד ליתן לו משכון רק בתורת שלו וא"כ מה הילך שייך כאן הא כל שעה יכול לתבעו בטעות נתתי לך ואם כי אח"כ אשר מרגיש בטעות מ"מ מסכים להחזיקו בידו אין זה הילך דבעינן תיכף בעת ההודא' ולכך לא הוי הילך וא"ש וכ"נ באמת אי הודה בטעות לא דמיא למשכון כלל דהא לא נחית בתורת משכון כלל וצ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן פ״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
