אינו נאמן אבל נאמן לומר מחלת לי השבועה סמ"ע והש"ך וכן הט"ז השיגו דמחילה טענה גרוע ועוד לא שבקת שום שבועה דלעולם יאמר מחלת לי ויפה כתבו אבל מ"ש הש"ך דאפילו בשבועה אינו נאמן מחלת לי לא נהירא דהא יש לו מגו דנשבע על גוף התביעה ומה בכך דא"י לטעון נשבעתי דהואיל דהוא בפני שמש מ"מ יכול לומר אני נשבע בגוף הענין כטענתך ואם לא ירצה לישבע בשקר אף טענת מחילה לא ישקר בשבועה ופשיטא דנאמן במגו ודברי הש"ך תמוהים במ"ש דליכא כאן מגו דהא יש לו מגו דנשבע בגוף הדבר וכ"נ מדברי הט"ז דנאמן בשבועה דמחל לו ופשוט:
אורים ותומים, תומים · סימן פ״ז, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.