אורים ותומים, תומים · סימן פ״ז, כ׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואז א"צ וכו' הקשה הש"ך דבא"ע סי' צ"ג פסק רמ"א והוא מתשובת הרשב"א דאלמנה הנשבעת על כתובת' צריכה לישבע בפני יתומים ונראה דיש לחלק בין נשבע ונפטר לנשבע ונוטל דבנפטר כל דלא שייך דמיכספה לשקר דהא מת ויורש אינו מכיר בשקרו הקילו דא"צ להיות בפניו אבל בנשבע ונוטל דע"י שבועה מחייב אותו לפרוע אין מחיי' אדם שלא בפניו ויבוא בעל שור וכו' ולכך צריך בפני יתומים:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.