הם מעות בפקדון כו' הנה בפקדון פשיטא דלעולם מוציאין אפילו דאית ליה נכסים דהא לא משתעבדי כלל ולא שייך אין מוציאין מנכסים משעובדים אך הני מילי במעות צרורין אבל במעות מותרין כיון דמותר להשתמש בהן ה"ל פסידא דה"ל כשואל וכלוה אך מסתימת רשב"א בתשובה דכתב סתם דאם המעות ביד לוי בפקדון דמוציאין ולא חילק כלל אם הם צרורים או מותרים ואי דינו כשולחני דישתמש בהן נראה דס"ל מה בכך דיכול לשמש בהן כל זמן שלא שמש בהם הרי הם של מפקיד וכמש"ל באריכות בסוף סימן ע"ג דלפי דקי"ל כר"נ נאנסו לא אם בא המפקיד ותבע פקדונו א"י להחליפן במעות אחרים והרי הם ברשות המפקיד ואין בהם מעילה כלל ולכך ס"ל לרשב"א דמוציאין ולית ביה דין משועבדים דהא עדיין לא הוציאן והם ברשות המפקיד ובזה מיושב תמיהת הש"ך על הרב מחבר דכתבו בשם יש מי שאומר דהא לית כאן פקפוק דהא לית ליה פסיד' כלל לנפקד ולפמ"ש פסידא טובה איכא דהא אם המעות בידו ויזדמן לו מו"מ יכול ליטול המעות ולהתעסק בו ולהרוויח ועכשיו אבדה תקוותו רק מ"מ הואיל עדיין ברשות המפקיד הוא ולכך מוציאן. וצ"ע הואיל ולא מצאתי מבואר אף דסתימת רשב"א ומחבר מורי' כן להדי':
אורים ותומים, תומים · סימן פ״ו, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
