בכל ענין שיתחייב ואם מסר לחבירו ויש לו מעות ביד חבירו אי מוציאין ונותנים לנמסר בזו דעת רבינו שמחה דלית גבי' דינא דר"ן ופי' מהרש"ל טעמו הואיל ודינא דגרמי מדרבנן לא עשו בו דר"ן ולפ"ז תלי' במחלוקת הפוסקים אי דינא דגרמי דינא או קנסא דרבנן והש"ך חולק דמה בכך דהוי דרבנן כל דתקנו רבנן כדאוריי' דיינין לי' ואף בזו שייך דר"ן ועיי' מש"ל ס"ק י' דיש לדין זה ראיה מגמרא ולא עינה ר"ש מלבו:
אורים ותומים, תומים · סימן פ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.