אורים ותומים, תומים · סימן פ״ה, ג׳

אם הלוה מכר וכו' הרב הש"ך תמה ע"ז דמ"ש מטלטלין שכתב הרב בהגה דלא איתרע כח המלוה משום דאמרינן אם היה רוצה לגבותו לא היה מוכר לו ומ"ש מקרקע דפשיטא דנימא דאלו היה מגלה דעתו דרוצה לגבותו לא היה מוכרו לו והב"ח כתב דיש לסברא זו דלא היה מוכרה לו סעד מגמרא דכתובות גבי עשהו לאחר סימן דאמרינן לעצמו לא דהוצרך לעשותו סימן דזולתו לא היה מוכרה והא זה בקרקע איירי וא"כ הקושיא יותר חזקה והב"ח ביקש לסייע לטור ומצא לו עזר כנגדו ונראה דלק"מ להמעיין בטור דכתב איך לקח קרקע ששעבודו עליו ור"ל בשלמא מטלטלין דאף דהם ביד הלוה לא סמכה שעבוד' א"כ שפיר י"ל מה יועיל שלא אקנה מ"מ חובי בקרן צבי א"כ טוב שאהי' אני לוקח מאיש אחר ואם אגלה שרצוני לגבות ימכרן לאחר כנ"ל משא"כ קרקע ששעבודו עליו ואם ימכור לאחר חובו מוקדם לטרפו משא"כ אם הוא יקנהו ממי יגבה ובשביל דניחא ליה הך קרקע מזולתו כי ודאי מצוי' קרקעות לקנותו רק דנימא הך ניחא ליה ביותר בשביל הך אין מפסיד שעבודו בשום אופן וא"ש. ודברי הטור הם מדוקדקים ומעתה אין מראי' הב"ח סתירה לטור דשם ליכא כלל שעבודו כי הלוקח אינו חייב לו כלום ושפיר אמרינן לא הוה מזבני' ליה והוא הסברא במטלטלין משא"כ בקרקעות דעי"כ מפסיד שעבודו ומעותיו מניח בקרן צבי וא"ש. והנה דעת הג"ת דאם יש ללוה בלא"ה קרקעות שיכול לגבות חובו לא הפסיד המוכר וצ"ע כי י"ל תמיד יש לחוש אולי רבו מנושיו ולא יספיקו שאר קרקעות וסתם נאמר בטור מיהו בלא"ה הך דינא לא מצינו לו ראיה ורמז במחברים זולת בטור לבדו וא"כ במקום שיש לו נכסים אחרים הבו דלא לוסיף ונכונים דברי הג"ת ועיין מש"ל סימן מ"ט בתומים סק"ב ע"ש