לא מכרתי וכו' הקשה הט"ז תינח בדכתב לו בחובו דאקני אבל בדלא כתב לו דאקני עדיין יכול למוכרו לאחר ולהבריחו כמו מטלטלין דלוה וקנה ומכר לא טורף בלי דאקני ומכח קושי' זו ביקש הט"ז לחדש דהואיל דאיכא אומדנא דמכרו כדי למשכן אותו ה"ל כאלו כתב לו דאקני והרב חכם צבי בהגהות כתב דמעולם לא שמענו להוציא באומדנא כזו ע"ש ואני תמה מה מקום לכל פלפולם הא גמרא ב"ב דף קנ"ו חשב הגמרא לפשוט מהך דפקח היה שמכר שדה כדי למשכנו דדאקני משתעבד ודחי הגמרא מיני' ואפילו מגלימא דכתפאי כי קאמינא קנה ומכר מהו ואי יש מקום לקושי' הט"ז הא עדיין קשה מה מהני מיני' הא יכול להבריחו ולמוכרו ואין לומר כתי' הט"ז דהוי ככתב לו דאקני דא"כ ש"מ דדאקני משתעבד דלא יהיה סתם יותר ממפרש אלא ברור דלא חשש הגמרא לקושית הט"ז והטעם הואיל וכל שעה זמנו של שטרו לגבות. המוכר שדה שלו קול יש לו וכשירגיש שרוצה למוכרו יבא בב"ד ויכתבו לו טרפא ויעכב המכירה. וכיון דקושיתו ליכא נפל עזר מתי' שלו ויטול מה שחידש כי אין לו לסמוך.
אורים ותומים, תומים · סימן פ״ה, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
