מכתב יד הלוה משמע כתב ידי אחר פסול וקשה דברים אלו הם מתשובת הרא"ש והרא"ש לשיטתו דס"ל גרר ביני שיטי פסול דחיישינן שהיה כתוב עליו ומחקו וגררו ולכך מצריך שיהיה כתב יד הלוה דתו ליכא חששא. משא"כ לפי מ"ש המחבר לעיל סי' מ"ד דגרר ביני שיטי כשר ולא חיישינן דהיה כתוב דבר וגררו א"כ אף כאן לא היה לו להצריך דוקא כתב יד הלוה. וצ"ל לרבינו המחבר הא דמכשירין לגרר ב"ש הטעם דלא שכיח לכתוב פרעון ב"ש אבל כאן דחזינא דנכתב פרעון ב"ש אם כן שפיר יש לחוש דלמא אף מקדם היה פרעון יותר מזה הסך וגררו וכתב פרעון קטן ועיין תשובה המיוחסת לרמב"ן סי' ק' מ"ש בזה ולכך בעינן כ"י הלוה דוקא:
אורים ותומים, תומים · סימן פ״ד, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.