אורים ותומים, תומים · סימן פ״ד, ב׳

אפילו היו עדים וכו' הך דפרע בעדים וכן הך דדקדק לצרף בפרוטה הוא איבעיא דלא איפשט' בגמרא וכתבו הר"ן והרא"ש דלא יפרע אלא לאחר שישבע. ומ"מ יש לתמוה בסתימת דברי מחבר דלפמש"ל בסי' פ"ב ולקמן בסי' פ"ז וק"ח דכל הנשבעין ונוטלים אם תפסו ואינם רוצים לישבע לא נחתינן לנכסים אבל מ"מ מנדין אותם וא"כ בכה"ג דפרע בעדים או דקדק לצרף החשבון דהוא איבעיא דלא איפשט' אי תפס המלוה אין לנדותו על שבועת פוגמת דיכול לומר קי' ליה כהך דאין כאן חיוב שבועה ובפרט לדעת מחבר דס"ל אפילו תפיסה לאחר ספק מהני וצ"ל דס"ל לש"ע דלא אמרינן קי' ליה בשבועה ועיין לעיל בכללי קים לי' דהעליתי דעת רוב מחברים דאמרינן ולכן צ"ע קצת