דאין אומרים מגו להוציא הש"ך בס"ק כ"א הקשה על זה דהא הוי במקום שטרא מעליא ובמקום שטרא מעליא אמרינן מגו להוציא וזהו במקום שטרא מעלי' דמה בכך דהיה מתחילה ע"ת עכשיו הוא שטרא מעליא ואלו היה השטר מתחילה באמנה שילוה לו ולבסוף באמת הלוה לו וכי אינו שטר מעליא. ויפה הקשה ולי נראה ודאי אם התנאי היה שיעשה דבר פלוני קודם תשרי ועבר תשרי והמלוה אומר שנא עשה ועכשיו תו ליכא זמן לעשותו ושטרו בכל תוקף בלי שיור כלל ודאי הנכון כמ"ש הש"ך דה"ל כמתחילה היה באמנה ולבסוף הלוהו דהו"ל שטר מעליא משא"כ אם התנאי היה שאם יעשה דבר פלוני שיהיה השטר בטל בלי הגבל' זמן רק הלוה אמר שכבר קיימו והמלוה אומר עדיין לא קיימו א"כ מודה המלוה ששעבודו תלוי ברפיון ואם ירצה הרי כל שעה יכול לקיים תנאו אם כן לא הוי שטר מעליא דכל טעמו לפי דעת הש"ך דבשטר אמרינן מגו להוציא משום דכגבוי דמי ואין זה כגבוי דהא כל שעה לקיים תנאו ואיך אפשר דהוי כגבוי ולכך נקטו בלשונם הטהור זה אופן התנאי ולא להיפוך דלו' אמר ע"ת כך מסרתי לך השטר אם תדבר לשלטון בעבורי יהיה לך ואם לאו לא ולא דברת והמלוה אומר אמת היה ע"ת כך ודברתי דבזה לדברי המלוה חל שטרו לגמרי וה"ל מגו במקום שטרא מעליא ונאמן אבל באופן שכתבו הם אין כאן שטרא מעליא דבכל עת בידו לבטל החיוב ושעבוד וזהו כוונת הבעה"ת שכתב ואף על גב דאמרינן בעלמא בשטרא מעליא אמרינן מגו להוציא וכו' האי שטר נמי כיון דקא מודה ליה דע"ת הוי ואי מקיים תנאו לא חל שעבוד' ולוה קא טען דקיים לתנאי הא לא חל כלל עכ"ל הרי דקדק לומר ואי מקיים תנאו ולא קאמר אי הוי מקיים תנאו אלא ש"מ דעוד בידו לקיים תנאו וכן מורה לשון הש"ע שאומר שעדיין לא קיימו מלת עדיין מורה דעוד יש זמן לקיימו ואם כן לא שייך שטרא מעליא וכגבוי דמי ודוק:
אורים ותומים, תומים · סימן פ״ב, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.