אפשר לומר שלא להשביע בש"ך ס"ק מ"ה כתב דאם לא כתבו על גוף השטר רק בינו לבין עצמו לא שייך שלא להשביע כי מי יודע מה שכותב בתוך כתביו בביתו ואמת שכן כתב הרא"ש להדיא בריש כלל פ"ו אך מ"מ צ"ע אי הוא חי וטוען כן להדיא שלא להשביע כתבתי אי א"נ דהרא"ש לא אמרו אלא לגבי יורשים דנטעון להם כן בשמא והוא מילתא דל"ש ולא טענינן ליתמי כלל והמעיין בתשובה ריש כלל פ"ו מבואר הכל דאין לומר כלל כן לגבי יתומים והביא ראיה ע"ז אבל אם הוא חי וצווח ככרוכיא שלא להשביע כתבתי קשה להוציא ממון ולכן נראה שהשמיט המחבר ורמ"א הך חילוק דהם לא מיירי מיתומים וצ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן פ״א, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.