אורים ותומים, תומים · סימן פ״א, כ״א

דדל מהכא וכו' הסמ"ע דייק מדברי הרא"ש דכתב דדל מהכא עדים משמע דהך טענה ליתא כלל ואם כן אף בגלגול שבועה שלא כיון להודאה גמורה אינו מחויב והש"ך הביא בשם רי"ו ופסקי ראקנטי דמגלגל עליו ודחק עצמו בלישנא דהרא"ש מ"ש הסמ"ע: ואין צורך לכל זה דכבר כתבתי באורי' דלכך צריך ג"ש דכיון שלא להשבי' דלולי כן אף דהאמת אתו שאין חייב לו כלום מ"מ מתחייב בהודאת פיו וזהו כשיטת הרמב"ם וכמש"ל בסי' מ' דבהודאה גרידא יכול לחייב עצמו אעפ"י שאינו חייב לו כלום אבל הרא"ש ס"ל בריש פ' הנושא דדוקא בשטר יכול להתחייב עצמו אבל לא באמירה ע"פ אע"ג דקאמר א"ע א"כ כיון דנשבע דאינו חייב מה צורך עוד לישבע אם כיוון להשביע או לא הלא אינו חייב ובאמירתו לא נתחייב כלל ופשוט: