אינה הודאה הקשה מהרש"ל וכן הב"ח מה קמ"ל הא אמר לאו ותירוץ הש"ך דלאו הוי הודאה כלל וא"כ אף דלא טען אנן טענינן ליה דאנן סהדי דלשטות נתכווין דהא אמר לא ויפה כתב אלא דיש לדקדק הא דדייקינן בגמרא דשתיקה כהודאה מדאמרינן הא אמר לא ש"מ דשתיקה כהודאה מנלן דלמא לאו כהודאה רק דמ"מ צריך לטעון משטה הייתי משא"כ כשאמר לא הרי גילה דעתו דמשטה ואנן טענינן ליה ואין מקום לדיוק הגמרא מדקאמר לא דאצטריך דשם לא צ"ל משטה הייתי ויש לישב:
אורים ותומים, תומים · סימן פ״א, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.