וחזו ליה סהדי אחריני בכה"ג סי' ל"ב בהגהת הטור אות נ"ו הביא בשם מהריב"ל ויתר מחברים דוקא בכה"ג אבל אי הודה בפני ע"א וחזו ליה אחרינא והוא לא ידע מהם לאו הוי הודאה מ"ש ונראה דנמשכו אחר דעת הרז"ה דהודאה בפני ע"א אין מועיל דכיון דלא הוי תרי עדים לא חש להודות ולפ"ז מה בכך דחזו תרי אחריני כיון דלא ידע מהם אבל לפי פסק ש"ע בסעיף שאח"ז דהודאה בפני ע"א זוקק לשבועה ואי מודה חייב לשלם ואיך אפשר לישבע הא איכא סהדי דחו דהודה ואיך יכחיש עדים ופשיטא דחייב לשלם ובמחילה מכה"ג שלא ה"ל לסתום דבריו כולי האי ומהריב"ל ח"ג אינו בידי כעת לעיין בו:
אורים ותומים, תומים · סימן פ״א, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.