אורים ותומים, תומים · סימן פ״א, י״ב

אבל אם לא תבעו וכו' הרב הש"ך הקשה על זו מהא דאמרינן בפ' הנושא אי דלא אמר א"ע מ"ט דר"י ומה קושי' דלמא איירי בדלא תבעו ובאמת כבר כתבו התוס' שם בד"ה אי וכו' דה"ל למפטר או מטענת השטאה או מחמת טענת השבעה וכוונתם בממ"נ אי לא תבעו הא ה"ל השבעה ואי תבעו ה"ל השטאה אך באמת כל זה כתבו התוס' שם הכל בס"ד לפי' רש"י טרם דאסיקו אדעתם פיר"ת ואיירי הכל באמת דמודה דחייב והלה טוען אמת הוא חייב לי אבל לפי' ר"ת י"ל דסוגיא דגמ' שם ידע דכל מחלוקת ר"י ור"ל הוא במודה המלוה שאינו חייב לו כמ"ש ר"ת וא"כ בזו לכ"ע כמש"ל וכמ"ש הש"ך בס"ק וי"ו אפילו בלי תבעו י"ל לצחוק נתכוונתי כיון דלא הייתי חייב מעולם ושפיר פריך הגמ' ולק"מ. אך מ"מ לדינא יפה כתב הש"ך דהרבה מחברים חולקים ויכול לומר קים לי':