ואמר להד"ם וכו' ואם אמר לא לויתי יש בתו' שם בשבועות דף מ"א ע"ב ד"ה לא לויתי שני תי' לחד תי' באמת באומר לא לויתי יכול לפרש דבריו לא עמדתי בהלואה ופרעתי רק באומר להד"ם בזו ליכא לפרש כן ולחד תי' אף באומר לא לויתי לא מצי לפרש דבריו דהאומר בב"ד מידק דייק לומר דבריו ברורים ומסתימת הפוסקים משמע כתי' ב' וגם בתו' בס' כריתות משמע ג"כ הכי דכל קושיא התו' מהך דכריתות באומר לא נטמאתי והעדים מעידים דנטמא דמפרשינן דבורו לא עמדתי בטומאתי כי טבלתי ושם תי ריב"א דלגבי קרבן נאמן על עצמו לפרש דבריו אבל לא לגבי חבירו לפטור מתשלומין, וגם כל קושית התו' מהך דלא נטמאתי והרמב"ם בפי"א מהלכות שגגות פסק בהך דלא נטמאתי גופי' א"נ לומר לא עמדתי בטומאה וטבלתי ועיין שם מ"ש הכ"מ והלח"מ ובחידושי הארכתי:
אורים ותומים, תומים · סימן ע״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.