אורים ותומים, תומים · סימן ע״ח, ח׳

וכי אמר סוף היום וכו' עיין אורים דבאמר ביומא דמשלם דפרע תוך זמן דעת התו' דאינו נאמן דלא ה"ל מגו ואע"ג דבממון אמרינן מגו דהעזה רק לא בשבועה צ"ל דהא הכא בלא"ה ה"ל מגו במקום חזקה רק הואיל ואינו חזקה אלימתא אמרינן אבל בצירוף מגו דהעזה ג"כ ודאי לא אמרינן ועיין מ"ש בכללי מגו ועי' מש"ל בסי' ק"ח בזה והרב הט"ז כתב כאן דברי' בלתי מובנים דכתב דהתו' לא ס"ל כן למסקנא דאמרינן דמגו במקום חזקה אמרינן רק כתבו כן לס"ד דקשה דתפשוט דלא אמרינן מגו במקום חזקה ודבריו בלתי מובנים כלל בשום אופן דהא גירסת התו' ובא בזמנו ועל זה סובב כל דבריהם וא"כ אדרבא למסקנא יותר קשה דקי"ל אמרינן מגו במקום חזקה א"כ למה אמר ר"ל ובא בזמנו ואמר פרעתי בתוך זמנו דא"נ הא ה"ל מגו עכשיו פרעתיך ועכצ"ל דלית ליה מגו כלל בו ביום ודינו של תו' לגירסתינו מוכרח וצ"ע להבין דבריו. אך יש להבין לשיטת התו' הא דפריך הגמרא מנה לי בידך ואמר הן למחר אמר תנהו לי אמר נתתי לך פטור אין לך בידי חייב מאי לאו נתתי לך דאמר פרעתיך בזמנו אין לך בידי דאמר פרעתיך בתוך זמנו אלמא לא אמרינן מגו וכו' וקשה מה קושיא לוקמא דמיירי ביום דמשלם זמנו ולכך אי אמר פרעתיך עכשיו מהימן אבל באומר פרעתיך תוך זמנו לא מהימן דה"ל מגו דהעזה. וצריך לומר דקתני למחר אמר תנוהו לי משמע דתבעו ואלו איירי ביום דמשלם זמנא איך יתבעהו הא כל יום שלו ולא ניתן לתבוע אלא דמיירי דעבר היום ולק"מ אך צריך לומר דבעה"ת החולק על תו' לא ס"ל כן וס"ל דביום דמשלם זמנא ג"כ ניתן לתבוע דהא בגמ' אמרינן תבעו לאחר זמן ואמר פרעתיך תוך זמן. וע"כ לאחר זמן לשיטתו פי' היינו בו ביום דמשלם זימנא ופי' לאחר זמן לאחר שעבר האיר השחר שהגיע הזמן לפרוע ובזה מיושב תמיהת הגי"ת לשיטתו דמה איריא דנקט תבעו לאחר זמנו דאית ליה מגו הא אפילו בו ביום אית ליה מגו דלאחר זמן כך פי' כמ"ש ומ"מ קתני תבעו ש"מ דשייך תביעה ביה וכן משמע ברמב"ן ב"ב ע"ש שוב מצאתי בא"ז דף ק"ב מחלוקת רבוותא אי מצי לתובעו ביום דמשלם זמנא: