וה"ה אם שניהם כתובים בשטר וכו' דין זה צל"ע כי מקורו מתשובת הרשב"א ורשב"א נתן בתשובה טעם דהואיל דנכתבו בשטר אחד הוו כמו שותפין ע"ש וקשה לו יהיה דהם שותפין הלא שותפין גמורים ומוחלטים שהפקידו או הלוו לאחד א"י ליתן לאחד בלי חבירו ומה יתן ומה יוסיף דכתב בשטר אחד ואם נאמר דיש הבדל בין בע"פ לבשטר א"כ לפ"ז בירושלמי דיליף ומקיש מהדדי אם אין צריך ליתן לשותף אחד בלתי חבירו ה"ה להיפך שנים שלוו אחראין זה לזה ולפ"ז בשטר דנימא דצריך לשלם לאחד בלתי חבירו ה"ה שנים שלוו בשטר אינם אחראין וזה אינו דבשטר יותר מסתבר לומר דהם אחראין מן בע"פ כמבואר בירושלמי להדיא בשטר ועיין ש"ך סק"ב ולכן ברור דרשב"א לשיטתו דס"ל דעת הראב"ד דשותפין שהפקידו כל אחד יכול לתבוע כל הפקדון וא"כ כשהם בשטר אחד יפה כתב הרשב"א דה"ל כשותפין וכל אחד יכול לתבוע אבל לפי דלא קי"ל כרשב"א רק כרמב"ן ורא"ש סוף דין זה ליתא וצע"ג על הרמ"א:
אורים ותומים, תומים · סימן ע״ז, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.