אורים ותומים, תומים · סימן ע״ה, ב׳

ויש מי שחולק יפה כתב הש"ך דהיינו בדלית לי' קרקע ולכך ס"ל כן אבל בדאית ליה קרקע אין חולק דה"ל הילך ושעבוד קרקעות אלא שאני תמה בדיעה הראשונה איך ס"ד בדלית לי' קרקע והוא כופר דהיה מיקרי הילך מה יש לו הא לית ליה קרקע ואמת כי רבינו ב"י כתב בסוף סי' פ"ח דאם יש לו מטלטלין אע"ג דל"ל קרקע קרוי הילך רק שם מיירי במודה בהך מילתא דשטרא וא"כ ה"ל כמו דבר שא"י לכפור אבל בכופר בו איך יקרא הילך כיון דלית מקום לגבות ומטלטלין יכול להבריחן ואע"ג ברש"י ב"מ דף ד' ע"ב ד"ה ה"ג כתב רש"י אפילו לאו מודה בשטר ה"ל הילך רש"י לשיטתו דפי' מקדם דלכך נקרא הילך שכל שדותיו משועבד' אבל בדלית לי' קרקע והוא מכחיש מה הילך יש בזה. ועיין מש"ל בזה בסי' פ"ז ופ"ח באריכות ובאמת הך דעה קמייתא שהם לקוחים מדברי מרדכי במהדורא בתרא לפ' כל הנשבעים לא עינה המרדכי מלבו רק העתיק בקצרה דברי שערים דרב אלפס ועיינתי בשערים ומצאתי שכפל ושילש הדבר בהך מילתא דעדים מעידים שחייב חמשים אם יש שטר או קנין משום דה"ל הילך ולא הזכיר כלל משם ש"ק בשער רביעי בהך מילתא דר"ח קמייתא ובשער החמישי בתנאי התשיעי שלא היה במ"מ למה שמודה שטר או קנין דאל"כ ה"ל הילך ולא זכר כלל מענין שעבוד קרקעות ובשער השישי בסופו באות ד' אם חיבר עם שאר תביעות תביעה בשטר וקנין אין הודאתם מחייב ש"ך דה"ל הילך והדבר צריך ישוב איך בכל דבריו לא הזכיר כלל מהך דשעבוד קרקעות והלא דבר הוא ולכן היה נראה דר"א בשערים היה מכת הגאונים שקדמו לראב"ד דס"ל דקרקעות בח"ל דינם כמטלטלין דדימהו לדין ערכין עיין בבעה"ת שער שביעי ולקמן סי' צ"ו בב"י רק ס"ל כי אמרינן דינם כמטלטלין היינו לישבע על קרקעות דהוא גזירת הכתוב דאין נשבעין בזו י"ל דינם כמטלטלין אבל לענין הילך דעיקר הדבר במה שא"י להבריח מיקרי הילך ומה שיכול להבריח אינו הילך וקרקעות שבח"ל א"י להבריח כמו קרקעות שבא"י דמ"ש וא"כ ברור דקרוי הילך ולכך נתן הכל טעם משום הילך ולא משום ש"ק כמ"ש דס"ל בח"ל לא שייך כן וא"ש ולק"מ וזה נ"ל ברור לכן לדינא נראה כמ"ש הש"ך העיקר כי"ח: