אורים ותומים, תומים · סימן ע״ד, ה׳

אבל אם לא הגיע הזמן וכו' הקשה הב"ח דבגמ' פריך דקתני הלוה בישוב לא יחזיר לו במדבר ובריי' קתני המלוה משתלמת בכל מקום נימא דמשנה איירי בתוך זמנו ולכך אין המלוה מחויב לקבל כמו כאן בשנוי מטבעות אבל בריית' איירי לאחר זמן ואז מחויב המלוה לקבלו כמו בסעיף זה. ומכח קושי' זו חשב לחלק דוקא בקובע זמן אבל בסתם הלואה ל' יום לא דנין בו כקובע זמן ואפילו תוך זמנו מחויב לקבלו בשינוי מטבעות וקושיתו אינני מכיר דהא כתב המ"מ הא דאמרי' באין שום חשש פסידא מוכרח המלו' לקבלו תוך זמן ה"מ מלוה אבל פקדון א"מ תוך זמן לקבלו כי יאמר קבלת שמירתם עד זמן ההוא ואם כן איך אפשר לומר דמשנה איירי בתוך זמן דהא במשנה קתני המלוה וכו' או שהפקיד אצלו בישוב לא יחזיר לו במדבר משמע הא בישוב יכול להחזיר לו ואפי' תוך זמנו הא בפקדון אפילו בישוב אינו מחויב לקבל הימנו כשהוא תוך זמן ועכצ"ל דלא מיירי מתוך זמן ולק"מ ומאחר דקושי' שלו ליתא כשל עוזר לדינא לחלק בין קובע זמן לסתם הלואה שנתנה תורה ל' יום דילפינן מקרא ואמרו בשושבוני' דאין נגבית אלא בעונתה והביא הבעה"ת בשער ל' בשם הראב"ד והנ"י בשם הריטב"א דפי' אם רוצה לפרו' לו קודם זמנו אין זקוק לקבל הימנו דהוי כהלוהו בישוב דא"צ לקבל במדב' ע"ש ורוא' אני סתם הלוא' ל' יום מסתבר משושבוני' דלא קבע לי' זימנא כלל רק סתמ' דמילתא משתלמת בעת נשואין ומכ"ש בסתם הלואה ל' יום דיש לו סמוכין מד"ת: