אורים ותומים, תומים · סימן ע״ד, א׳

המלוה ניתן וכו' בש"ג פ"ק דמכות נסתפק היכי דהמלוה תובע מהלוה דמי הלואתו שלא במקום הלואה ואין בידו מעות אי מחייבינן ליה ללוה היותו עבד לאיש מלוה לילך ולהביא המעות לשם למקום התביעה ולשלם או יטעון הלוה שוב אתי לביתי מקום הלואה ואשלם לך והש"ך מפשט פשיטא ליה דאינו מחויב בשום אופן. ולי נראה ודאי אם אין הלוה בלא"ה שב לביתו והולך לשם מקום התביעה שני' ודאי דרחוק מהדעת להכריחו לילך בכוון בשביל תביעת המלוה לביתו ולשוב לשם מקום התביעה ולא ע"ד זה הלוהו אבל אם בלא"ה אי' ליה דרכו לשם או שהולכים בני אדם נאמנים ובטוחים מחייבים ליה ולהביא מעות ולשלם שם ולא יכול לומר טריח' לי מילתא. ומה שהביאני הא דאמרי' בב"ק דף קי"ח בברייתא מלוה ניתנה לתבוע בכל מקום ואבידה ופקדון לא ניתנה לתבוע אלא במקומן וקשה מה חילוק יש הא אף במלוה אינו ניתן לתבוע אלא כשיש לו מעות שם הא בלא"ה לא וא"כ בממ"נ אם הפקדון עמו במקום התביעה הא ג"כ ניתן לתבוע ואי דאין בידו הא אף מלוה באין המעות בידו אין מחויב ליתן ומה לי במלוה כל המעות דהא לא מסיימי דמלוה להוצא' ניתנה ומה לי בפקדון באותו דבר המיוחד כסף ושוה כסף. ול"ל דקמ"ל דאין חייב בפקדון ליתן תמור' הפקדון שיש לו בביתו מזוזי שלו דזה פשיטא דמהכ"ת יתן לו תמורתו ואם יקרה אסון בביתו בפקדון הלא פטור ומהכ"ת ישלם הוא תמורתו להמפקיד ואם יקרה אסון לחזור אח"כ אהמפקיד ודבר זה אינו עולה על הדעת וכבר עמד בזה הרב בעל ג"ת בשער ל' ע"ש והג"ת ביקש לישב דנ"מ במלוה יכול להשביע אי אית לי' זוזי או לא כמ"ש הרמב"ן משא"כ בפקדון ומלבד דלא ידעתי כיון דא"י להשביעו רק בטענת ברי מדינא א"כ אם טוען ברי שפקדוני עמך למה לא יהיה יכול להשביעו כמו במלוה אף. גם דעם כל זה אין מיושב הקושי' בברייתא דאז עדיין לא נתקן היסת דר"נ ואם כן אף במלוה ליכא שבוע' ודוחק לומר דמיירי במעות מותרין דמותר להשתמש בהן וה"א דיכול לכופו תן לי מעות אחר תמורתן דלר"ה מא"ל דסבירא ליה דהוי עלי' מלוה גמורה כמ"ש התו' ב"מ דף כ"ט ע"ש ואם כן היינו מלוה ולא פקדון ולר"נ גם כן מהכ"ת ישלם תמורתו אולי יקרהו אסון כנ"ל דהא לר"נ נאנסו לא ולכן ברור כמ"ש והבריי' איירי דאין בידו מעות רק דאית לי' דרכא בלא"ה לשוב לביתו ולשוב שמה ולכך במלוה ניתן לתביעה ויכול להכריחו שיביא זוזי אתו ואף כי טריח' לי' עבד לוה וכו' משא"כ פקדון א"י להכריחו שיביא הפקדון עמו כי מה לו לטורח במקום שהפקיד שמה יבא ויתבע פקדונו וא"ש ונכון לדינא. שוב ראיתי כי הש"ך בסי' רצ"ג וכן הבדק הבית ביקש ליישב דלא תימא בפקדון תן לי כלי או מעות במעות שיש לי בתוך ביתך ודבר זה אינו ובחנם דחה לקו' הג"ת כי מהכ"ת יפרע מה שאין לו שייכ' בו ומה לו בחליפין מכמה טעמים ובפרט אולי יקרהו אסון: