אורים ותומים, תומים · סימן ע״ג, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ישבע המלוה היסת וכו' הרב הש"ך דעתו לומר במשכון ישבע בנק"ח דהא לא על גופו דמשכון קטען והדין היה עמו אלו היה מש"ל בס"ק א' מיושב למה אין כאן ש"ד כמודה מקצת אבל כל זמן שאין לנו טעם ברור וצריך לומר דלא הוי ממון גמור לחייב עליו ש"ד רק דזוקקו להיסת א"כ אף מהמשכון לק"מ דלא שייך שבועה בנק"ח בדבר שאינו ממון גמור וצ"ע:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.