אורים ותומים, תומים · סימן ע״ג, י״ח

יהי' מוחלט וכו' הש"ך תמה למה לא זכר דעת הרמב"ן החולק וס"ל דליכא במשכון אסמכתא והאריך שרבים מחברים ס"ל כוותיה ויפה תמה כי אמת מחלוקת קדמונים הוא רק מה דקשה ביותר לפמ"ש המ"מ בה' חמץ ומצה דראב"ד כתב שם דליכא בגוי כשישראל משכן לו חמץ ולא אמר לו קנה מעכשיו משום אסמכתא דאין אסמכתא בגוי וכתב המ"מ הראב"ד לשיטתו דס"ל במשכון איכא אסמכתא אבל בגוי ליכא ורבינו הרמב"ם ס"ל להיפוך בפרק י"א מהל' מכירה דגבי ישראל ליכא אסמכתא אבל בגוי איכא ובפי"א מה' מכירה הוסיף לדבר בזה והעלה דתלי' הכל בערבון אי במחול לך שייך אסמכתא או לא דאי במחול לך לא שייך אסמכתא אף במשכון לא שייך אסמכתא וכל מחלוקת הרמב"ן הוא דס"ל דמחול לך הוי אסמכתא ומ"מ במשכון לא שייך משום דב"ח קונה משכון ובזו נחלקו ועיין רא"ש בפ"ב דפסחים וטא"ח סי' תמ"א (ומ"ש שם בישוב דברי הר"ן דכתב ישראל שהשכין חמצו אצל נכרי ואמר לו אם לא אפדה יהיה שלך והזמן קודם פסח אינו עובר דלית במשכון משום אסמכתא ונתן טעמו של הרמב"ן וזה צ"ע הא כל טעמו של הרמב"ן משום ב"ח קונה משכון ונכרי מישראל ודאי לא קונה משכון ע"ש מ"ש שם) אבל למ"ד במחול לך לא שייך אסמכתא פשיטא דגם במשכון לא שייך כמ"ש המ"מ לדעת רמב"ם ועיין בב"י לקמן סי' ר"ז וכן הרא"ש מביא ראיה מההיא דערבון לדחות דברי רמב"ן ולדעת רמב"ם אף בערבון במחול לך ליכא אסמכתא ולפ"ז המחבר דסתם לקמן בסי' ר"ז סי"א כרמב"ם דבמחול לך ליכא אסמכתא איך סתם פה להיפך דיש אסמכתא במשכון ואפילו דנימא דס"ל המשכון לא הוי כמחול איך סתם נגד המ"מ ויתר מחברים דס"ל דתלי' זה בזה וצ"ע: