אורים ותומים, תומים · סימן ע״ג, א׳

נשבע היסת וכו' צ"ע כיון דהך הבדל בין תשלומין תיכף או לאחר עשרה ימים הוא מילתא דררא דממון דאל"כ לא היה זוקקו להיסת ובע"א לש"ד וכן הוא באמת במשנה ריש מכות מעידים אנו באיש פלוני שהוא חייב אלף זוז לשלם מכאן ועד שלשים יום והוא אומר מכאן ועד יו"ד שנים ונמצאו זוממין אומדים כמה אדם רוצה ליתן וכו' הרי דהוא ממון גמור עד שהעדים הזוממין חייבים לשלם היזקו וא"כ קשה דרך משל הוא תובע ק' זהו' לשלם תיכף והוא אומר לשלמו תוך חמשה שנים וכפי האומד הנך מאה אינם שוים כעת רק צ"ח זהובים כמבואר במשנה הנ"ל וא"כ הרי יש כאן מודה מקצת גמור דהוא תובעו ק' והוא מודה בצ"ח וחפשתי ומצאתי להרב מהרי"ט בחלק ח"מ סי' ק"ה שהרגיש בזה ותי' דמיירי דיש עדים על גוף דמי הלואה רק אינם יודעים אימת זמן פרעון וא"כ אין מה דמודה בגוף הלואה בכלל הודאה ואין זה במשמע בלישנא דפוסקים וגם מה שתי' דאין הודאה ממין הטענה דחוק ויותר אפשר לומר דלא הוי דבר שבמדה ובמשקל ומנין דזה צריך שומת ב"ד לדעת כמה הבדל יש בין זמן קצר לזמן ארוך ולא מתפרש מתוך טענתם כמה הוא אינו בכלל מ"מ וצ"ע כי גם בזה לא נחה רוחי.