מפירי דארע' הסמ"ע פי' כל הפירות כפי שויין שמין לו לגביות חובו ותמה הסמ"ע למה לא יאכל כל הפירות בנכייתא ותי' הש"ך דאיירי דכבר יכול לסלקו וכלה שני משכנת' אך עדיין אין מיושב א"כ מי מכריחו למלוה להמתין שנה אחר שנה עד שיקבל הפירות לפרעון יעשה שומא וחלטה בגוף קרקע ולכן נראה דכך פי' דש"ע אזיל לשיטתו דסבירא ליה דמשכנת' לא שרי' רק במשכנתא דסורא במישלם שנין אלו תיפוק ארעא דא בלי כסף ואם כן היא קמ"ל דלא זו נאמן דמשכנתא בידו לגוף החוב אף דגם היא בידו כמשכנתא דסורא ועד שיהיה נפרע החוב ומישלם שנים הקצובים אוכל הכל מפירי דארעא כפי שקצב וזהו הפי' מפירי דארעא היינו בזול כפי שקצב שבמשלם שנין יצא קרקע בלי כסף ושהיא שכורה בידו עד זמן ההוא וזה ברור:
אורים ותומים, תומים · סימן ע״ב, נ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
