וישבעו שבועת היורשים כתב הש"ך לקמן בסי' ק"ח ס"ה מבואר דוקא בדטען אשתבע לי אבל בדלא טען לא משבעי' לי' ול"נ דאין דומה להתם דשם מיירי בשטר ואלו חי המלוה והיה טוען הלוה פרעתי לא היה מחויב המלוה שבועה אלא בדטען אשתבע לי ה"ה במותו אין יורשי המלוה חייבי' לישבע שלא פקדנו רק בדטען השבע לי. משא"כ כאן דליכא שטר רק משכון ואלו המלוה חי והיה בסך הלואה המלוה והלוה מחולקים לא היה נוטל רק בשבועה אע"פ דלא טען השבע לי כדינו של גאונים הואיל ולא טען על גופו של חפץ רק על דמיו כהנ"ל וא"כ אף במותו צריכין יורשי' לישבע שלא פקדנו אפילו בדלא טען כלל ופשוט:
אורים ותומים, תומים · סימן ע״ב, נ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.