ויש לאותו פלוני משכון משמע דאין המשכון נזכר בשטר כ"כ הש"ך ויש להבין אם אין היורש יודע אם נאנסה וכן הלוה א"י וא"כ למה לא יפרע הא יש כאן שטר ועיין לעיל סי' נ"ט ולקמן סי' פ"ב במלוה ולוה א"י אם נפרע השטר בחזקתו וגבינן בי' וע"ש בש"ך וצ"ל או דהתם שמא של הלוה גרוע דה"ל למידע כמאמר חז"ל דפרע דייק משא"כ כאן מנין יודע אם נאנסה או דשם אמרינן דשטר בחזקתו ולא נפרע כלל משא"כ כאן דידוע דהיה משכון על שטר וא"כ איתרע שטרא רק דאין נודע אם נאנס המשכון כבר יצא השטר מחזקתו ומספיקא לא גבינן בי':
אורים ותומים, תומים · סימן ע״ב, מ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.