אורים ותומים, תומים · סימן ע״ב, מ״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לא קנה דדחויי וכו' הרב הש"ך בס"ק קי"ד תמה דהא הנ"י בסוף ב"מ למד הך דינא מהא דקי"ל בפועל שאמר לו הבעה"ב טול מה שעשית בשכרך דיכול לחזור בו כ"ז שלא פינהו הפועל בפניו ושתק ולמד ממנו הר"ן ונ"י דה"ה למשכון אבל לפי מה שפסק המחבר לקמן סי' של"ו ס"ב כרשב"א דווקא היכא דלא חייב לו כלל כגון טול עצים ואבנים הוא דבעינן כן אבל בפועל אם הוא בחצירו דזוכה לו חצירו תיכף אין יכול לחזור וא"כ אף במשכון א"י לחזור וא"כ דברי הש"ע סותרים אהדדי ויפה הקשה. ובישובו י"ל דס"ל למחבר וודאי להיפוך יפה כתב הר"ן והנ"י דאם בפועל יכול לחזור ולומר דחוי' קמדחי ליה מכ"ש במשכון ע"ש דכן כתבו להדיא אבל אם אמרינן כדעת רשב"א בפועל דתיכף אינו יכול לחזור לא יחויב דגם במשכון לא היה יכול לחזור דהא הנ"י כתב לחלק בין הגיעך דלעצים ואבנים להגיעך דפועל דבעצים ואבנים אין דרך לפנות מיד א"כ מדחה לי' דחושב בין כך יזדמן לי מעות ואתן לו ואטול שלי אבל בפועל דיודע דתיכף מפנה הקש ותבן כי בא בשכרו ואליו נושא נפשו א"כ אינו מדחה לו וכוונתו בלב תמים. א"כ י"ל במשכון דהלוה יודע אף דיאמר לו יהיה שלך דלא יהיה מהיר למכור המשכון וא"כ שפיר קמדחה לי' ויותר נ"ל דס"ל לרבינו ב"י כמ"ש באסיפת זקנים בשם גליון תו' במה דעבדינן צריכתא דאי הוה תני פועל לא הוי ילפינן מיניה אבנים דפועל אי' לי' אגרא והקשה הא באבנים איירי בדפינהו א"כ ג"כ חייב לו שכר פינוי על חלקו באבנים ותי' דווקא בפועל דעובר בל תלין גמר ומקנה ולפ"ז י"ל באמת הא דמחלקינן בין אבנים לפועל ומצריכין באבנים דווקא לפנות הואיל ולא עבר בל תלין אינו גומר ומקנה כ"כ במהרה משא"כ פועל דממהר להקנות דאולי השמש יפנה ויעבור בב"ת ובזה י"ל קו' הר"ן לרשב"א דל"ל לגמרא לעשות צריכתא מאבנים לפועל דאי' לי' אגרא וכו' הלא דינו של זה אינו כדינו של זה דזה צריך פינהו וזה א"צ ולפמ"ש לק"מ דהא יש חילוק בין אבנים לפועל הטעם משום דבפועל עובר בב"ת ופי' אגרא דאמרינן בגמרא גבי פועל הוא הפי' שכר שעובר עליו ב"ת כמ"ש הגליון דאל"כ גם באבנים חייב וא"כ היא היא הצריכתא דכל כמה דלא חידש הגמרא לנו לחלק בין חיוב שיש עליו ב"ת לאין עליו ב"ת אף הך חילוק של רשב"א אין לו טעם למה באבנים צריך פינוי ולא בפועל ולא הוי יכול לעשות צריכתא זה לכך קאמר הגמרא צריכתא דיש הבדל בין חיוב דיש עליו ב"ת לאין עליו וא"כ ממילא גם לחילוק של רשב"א יש טעם נכון ודייקי לי' המשנה דמצריך באבנים פינהו ולא בפועל וא"צ לטעמו של הנ"י הנ"ל דדחוק רק יש הבדל הואיל ועבר עליו בב"ת וא"כ לק"מ ממשכון דאינו עובר והרי זה דומה לאבנים לגמרי ולק"מ ודוק:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.