אורים ותומים, תומים · סימן ע״ב, ל״ז

שחייב לפדותו מפני ת"ה עיין באסיפת זקני' ונ"י והריטב"א לב"מ. דהקשו בהא דאמרינן אבל דבר מסוים לא דלמא יהיב מרי' פקדון סימן ושקיל מה יפסדו היתומים הא יצטרך לשלם המעות מפני ת"ה. והביאו בשם הראב"ד ויתר מחברים דבעסקא לא שייך ת"ה דברשותו קאי והחפץ אינו אלא לבטחון בעלמא ע"ש וצ"ע. ובחדושי הארכתי בישוב קושי' הנ"ל באנפי שונים ובפרט לדעות דסבירא להו לקמן בסי' ק"ח דטענינן ליתמי ומכ"ש ללקוחין בשטר עסקא על פלגא פקדון נאנסו אם כן י"ל ודאי דפלגא מלוה יהיה צריך לשלם מפני ת"ה אבל פלגא פקדון לא ישלם דהא החפץ שלו רק אנו רוצים להוציא ממנו מפני תקנות השוק לעומר זה טוען הוא אולי נאנסו ואין לך לגבות כלום ואין כאן תקנת השוק ואי דלא אמר כן לאו כל כמיניה לגרוע כחו ולא מהימן ליה ובפרט לפמ"ש התו' והרא"ש החשש דימות הלוה ואם כן בשלמא בדהבא פריכ' לא מצו לטעון יתומים נאנסו דמשכון ביד יתומים המלוין ומספק לא יוציאו המשכון משא"כ אם בדבר המסוי' דיהיב סימן א"כ גוף החפץ שלו רק אנו תובעין דמי תקנות שוק אף הוא יטעון מספק נאנסו ואיכא פסידא ליתמי ועיין מש"ל בסי' שנ"ו ביותר וכן לקמן בסי' רצ"ה אי"ה: