אורים ותומים, תומים · סימן ע״ב, כ״א

אא"כ יש מנהג וכו' הש"ך תמה דמה שאינו מנהג ותיקין אין הולכין אחר המנהג לבטל הלכה ולכן פי' דלא קאי על הנאמן כ"א על הקהל כי אם יש מנהג דקהל פורעים המס מכיסם והן גובי' אח"כ מכל יחיד דנמצא דיחידים הם הלוים מקהל וקהל ש"ש. ולא ידעתי מה פרוטה דר"י יש כאן דהא לא מצוה עבדי בהלואה דהא הם רוצים לגבות המס רק הואיל אין פורע לוקחים משכנות ומה מצוה יש כמ"ש ובפרט אצלם אפילו שיטוח ונעור ליכא דהא אין בידם רק ביד נאמן וא"כ וודאי דלא הוי ש"ש מחמת שיטוח וניעור ולכך לפי מש"ל בשם ריטב"א ליכא כאן פרוטה דר"י כלל ואולי הוי ש"ש מכח דתפי' ליה אזוזי כמ"ש אח"כ דבזה לא שייך תי' התוס' דאילו לא הלוה לא הוי צריך לתפוס אזוזי דהא בע"כ הוצרכו לפרוע המס של כל הקהלה מכיסם וכך מנהג. ויותר נראה דקאי אנאמן דבמקום דמנהג דנאמן הוי ש"ש ול"ק איך יהיה המנהג מבטל הלכה דכיון דמנהג כך והוא הנאמן קיבל ע"ע להיות נאמן מאן דנחית אדעתא דמנהגא נחית וה"ל כהתנה שיהיה ש"ש לכל משכנות ומתנה ש"ח להיות כש"ש וא"כ שורת הדין לחייבו: