אורים ותומים, תומים · סימן ע״א, ב׳

ואפילו הביא מאה עדים שפרעו וכו' כתב הש"ך בס"ק ג' דווקא באומר סטראי נינהו אבל במכחישן לגמרי איך ס"ד לכפור בממון שהעדים מעידים עליו והלוה אף דיתחייב לפרוע מחמת נאמנות הא לאחר פרעון יכול לתבעו שני' הא עדים דפרעתיך שלא כדת ונוציא ממנו ממון ואפוכי מטרתי ל"ל ע"ש וכן בסי' עי"ן שהאריך בזה וע"כ האריכות לא נראי' דבריו דלפ"ד צ"ל הא דנשא ונתן הר"ן בסברא אי יכול אח"כ לתובעו שני' לאחר פרעון בעדים הללו והעלה דלא מצי לתובעו דאל"כ אפוכי מטרתי ל"ל יהיה הכל בטוען סטראי והמעיין בדבריו לא משמע כן בשום משמעות וגם רחוק מסברא בממ"נ או דתאמר דעדי משקרי או לא אם תאמר דפסלינהו לעדים אף באם אינו טוען סטראי מה לי לעדים הא פסלינהו לגבי הך ואי לא תאמר דפסלינהו א"כ מה יועיל סטראי אם העדים עונים ואומרים להדיא על חוב זה פרע המעות להדיא ולא על אחר והכחשה בכולו או במקצתו לא ידעתי הבדל ואם אתה אומר דמשקרי' במאמרם במה שאומרי' שעל חוב זה פרע א"כ אף הם רשעים והם מעידים שקרים ואף לגוף הפרעון אינם נאמנים והעיקר דקשי' להש"ך א"כ בע"א במעיד דפרוע והמלוה מכחישו ולא טוען סטראי נינהו לדברי הש"ך לאחר פרעון יכול לתבעו בע"א וצריך לשבועה דמ"ש ממון בשנים ומ"ש שבועה בע"א כללא הוא כ"מ ששנים מחייבים ממון אחד מחייב שבועה וא"כ מה קו' הראב"ד והרמב"ן בהא דאמרינן דאם פטרו משבועה דאמרינן מפוגמת ולא משבועת ע"א ומזה הוכיחו דאין נאמנות סתם מועיל נגד ע"א וק' מאי ראי' דילמא בטוען סטראי מועיל אבל באומר להד"ם מה יועיל הא יצטרך לישבע אח"כ ואפוכי מטרתי ל"ל כמ"ש הש"ך והר"ן וא"כ איך אפשר לפרש במשנה דקתני בסתם פטורה משבועה דמיירי משבועת ע"א הא במכחשת לע"א לגמרי צריכה לישבע וא"ל בפטור שבועה מודה הש"ך דא"י לתובעו אח"כ דכבר כתבתי בס"ק הקודם דהשוום הפוסקים פטור שבועה ונאמנות סתם כחדא ודוחק לחלק בין ע"א כיון דבלא"ה יוכל להכחיש העד רק צריך שבועה יוכל להאמין דהריני כאילו נשבעת משא"כ בשני עדים דל"מ זולת נאמנות להכחישן כלל דמה בכך גם שם יוכל לומר הריני כאילו לא פרעתי ומכ"ש לדעת הרשב"א בקדושין שהבאתי לעיל סימן נ"ח וכן דעת הש"ך לעיל בע"א מעיד על פרעון והוא משיב סטראי ופרע ואח"כ תובעו בע"א ה"ל משאיל"מ א"כ אפוכי מטרת' ל"ל א"כ ק' כפי מ"ש הש"ך בשם כה"ג דכי המניה בתלתא ואיתניהו ד' סהדי משתבע להכחיש העד הרביעי וקשה ממנ"פ אי לא טען סטראי הא אפילו נגד הנך תלתא לא מהימן לדעת הש"ך ואי טען סטראי נינהו איך ישתבע שבועה זו מה טיבו הא בתר פרעון יתבעו ומתוך שאיל"מ ול"ל שבועה זו ונגד עד זה לא הימניה כלל לדעת ר"ה גאון ואמת לפי האומרים מגו לאפטורי משבועה יש לחלק בע"א אף דטען להד"ם א"י להשביעו לאחר פרעון דה"ל מגו דטען סטראי והא הימנו אבל בשנים מה מהני מגו נגד תרי אבל חדא רוב פוסקים סבירא להו מגו לאפטורי משבועה לא אמרינן ובפרט אף דזו מספיק לדחות קו' הנ"ל בדברי הראב"ד בהך פיטור שבועה מ"מ אינו מספיק לדחות ראיה זו מכה"ג לשיטת רשב"א דראיה גמורה היא דהא שם לא המניה נגד עד רביעי וא"כ בתר פרעון ה"ל מתוך שאיל"מ ואיך אמרינן ישבע ויטול וע"כ דלא מיירי מטענת סטראי כלל וכן עיקר: