אורים ותומים, תומים · סימן ע״א, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ומקבל מתנה ג"כ בכלל קשה לאיזה צורך נקט זה לפי מה דפסק בסעיף י"ט דנגד לקוחות וה"ה מקבל מתנה כמ"ש הר"נ להדיא לא מועיל נאמנות אם כן מה נ"מ אי הוא בכלל או לא וה"ל לש"ע למקבע אהך בבא בהאמין הלוה למלוה אותו וב"כ דמקבל מתנה בכלל אם נתן המלוה השט"ח לאחר במתנה אבל בבא זו הא ליכא נ"מ כלל לשיטת הש"ע. וצ"ל או דמיירי ממתנת ש"מ דבזו לכ"ע מהני נאמנות כמ"ש הר"נ שם להדיא ויותר נראה דאף דאמרינן דנגד לקוחות לא מהני נאמנות היינו משום דחיישינן לקנוני' אם מכר או נתן שט"ח שיש לו על המלוה (לפי דקי"ל זה גובה וזה גובה ועיין לקמן בסי' פ"ה) לאחר בכומ"ס באחריות ונתן למלוה נאמנות ויש למלוה שעבוד מא"ק ה"ז גובה מהשטר שמכר ואין צריך לישבע כלל דל"ל חיישינן לקנוני' דהא חי בעי מחיל ליה ואי דצריך לפרוע מדיני דגרמי עכשיו דטורף מלוה שלו ג"כ חייב לשלם דהא קיבל אחריות וא"כ קמ"ל בנותן נאמנות לב"כ והוא נתן שט"ח לאחר במתנה מקבל מתנה נכלל בכלל ב"כ וטורף שטר בלי שבועה כלל אך זהו דלא כר"נ הובא בסי' מ"ג דס"ל דאין רוצה להחזיק עצמו למזיק ע"ש דרוב פוסקים לא סבירא להו כן:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.