אורים ותומים, תומים · סימן ע״א, י׳

אא"כ שפירש שפוטרו ממנו והק' הש"ך דהא בא"ע סימן ל"ת פסק הרמ"א כדעת האומרי' דאפילו האמינו נגד יורשים מ"מ לא מהני וצריך לישבע שבועת יתומים ובאמת לא על הרמ"א לבד ק' אף גם על הר"ח כפי שהביא הטור בסימן זה ק' דכתב בשמו דאע"פ דפיטור מועיל לגבי יתומים אינו מועיל לגבי לקוחות הא לענין יתומים מודה דמועיל ואלו בא"ע סימן הנ"ל הביא בשם ר"ח וכ"כ הרא"ש דהלכה כאבא שאול דנגד יתומים לא מהני פיטור אפילו פטרו בפירוש נגד יתומים. ולכן לברר זה צ"ל דהב"י כתב בשם תשובת הריטב"א שם סי' צ"ח דכתב אליביה דר"ח דלכך פיטור בפי' נגד יורשים ל"מ לפטור משבועת יתומים דאמרינן לא נתכוון לפוטרה רק משבועת אפטרופס ושבועת פוגמת אבל לא משבועת יתומים ולכאורה דברים אלו צ"ע. דהא דפסק ר"ח דאפילו פוטרו בפי' נגד יורשים לא מהני נאמנות הוא משום דסבירא ליה הואיל ור"ש דאמר כ"ז שתובע' כתובה יורשים משביעים אותה כאבא שאול משמע אפי' פוטר' בפי' נגד יתומים וכמ"ש הרא"ש והלכה כר"ש כמ"ש התו' ולדעת ר"ש דפליג אר"א ות"ק א"כ לעולם אין יוכל להשביעה בשבועת אפטרופס' ואם כן איך אפשר לומר דלכך נתכוון לפוטר' משבועת אפטרופסי' הא אין כאן שבוטה אפטרופס' ופוגמת ג"כ ל"ל דאימת חל שבועת פוגמת כשהיא תובעת כתובתה והא צריכ' לישבע דלא קבלה פרעון כלל ודברים אלו לא לבד אמורי' לריטב"א בפי' ר"ח כי אף גם בשערי' דרבינו אלפס שער י"ו הסכים לזה דאף דנתן לה פטורי' לא נתכוון לפוטרה משבועת יתומים כשתבעה כתובתה רק נתכוון לפוטר' משבועת של אפטרופסי' וע"ש דמחלק בין מחול לך לאתן לך וגם אליבי' קו' הנ"ל קשה וצריך לומר דר"ח כפימ"ש הריטב"א עם שערי' דר"א בחדא שיט' קיימי דסבירא ליה לר' אלפס הא דאמרינן דאין יוכל להשביעה שבועת אפטרופסי' היינו הבעל בחייו אבל במותו יכולים היורשים להשביעה על שבועת אפוטרופסי'. ואם כן שפיר י"ל הא דנתן לה פטורים משבועה ממנו ומיורשים לצדדין נאמר ממנו דל"ש שבועת אפוטרופסי' לעומת זה שייך בי' שבועת פוגמת ומזה פטר ומיורשים דל"ש פוגמת דכשתובעת כתובה צריכ' בלא"ה לישבע לעומת זה שייך שבועת אפוטרופסי' אפי' לא תבעה כתובה אבל משבועת יתומים לא מחלה ואם כן ל"ק כנ"ל. אך הא גופי' קשי' דאיך אפשר לומר דאף דקיי"ל כר"ש דחולק אר"א ות"ק וס"ל דאין יוכל להשביעה שבועת אפטרופסי' מ"מ היורשים משביעים אותה דהא הך דר"ש אהא אתמר דקאמר כ"ז שהיא תובעת כתובת' יורשים משביעים אות' ומפרשי' דכוונתו כא"ש דאפי' נתן לה נאמנות משביעי' אותה וכ"ז שאין תובעת כתובתה אין יורשי' משביעי' אותה מפרשינן לי' דכוונתו דלא כת"ק ור"א דאין יכולים להשביע שבועת אפוטרופסי' והרי דלא כבעל שערי' הנ"ל דלשיטתו הא לכ"ע היורשים משביעי' אותה שבועת אפוטרופסי' והכי הל"ל הוא אין משביע אותו אבל לישנא דאין היורשים משביעי' אותה לא דייקו כלל וצ"ע לכאור'. וצ"ל דסבירא ליה לשערי' דר"א ור"ח כר"ה גאון כמ"ש הרא"ש בשמו בפי' המשנה הלכה מקבר בעלה לבי' אבי' דאין יורשי' משביעי' אפילו על שבועת אפוטרופסי' בחיי בעלה אין יתומים יכולים להשביע הואיל דלא השביע בחייו מחל לה על השבועה והם מפרשי' הא דפריך הגמר' לר"ש דסבירא ליה כאבא שאול מסיפ' דקתני אין תובע' כתובת' אין היורשים משביעי' אותה כוונת הקו' כך דזה ידע דפי' הדברים דכ"ז שאין תובעת כתובה אין להם להשביע שבועת אפטרופסי' רק ע"ז הקו' דקתני כ"ז שתובעת כתובתה וכו' משמע בנאמנות ומ"מ יורשים משביעים כאבא שאול ואם כן משמע דאף סיפא דקתני דבאין תובעת אין משביעין איירי ג"כ בנאמנות וע"ז פריך מה ארי' דקתני הך בנתן לה נאמנות הא בלא"ה אפילו בלי נאמנות אין להם להשביע שבועת אפטרופסי' כדתנן הלכה מקבר בעלה וכו' וכפי' רה"ג ואם כן למה קתני זה עליה דהך בבא בנתן לה נאמנות לאשמועינן רבות' טפי אפילו בליכא נאמנות ומשני הגמ' שפיר דהא דקתני לעיל הלכה מקבר בעלה כי' דא"י להשביעה היינו לשיטת ת"ק ור"א דס"ל דבעל עצמו יכול להשביעה א"כ מדלא השביעה מחל לה ותו אין ביד יורשים להשביעה אבל ר"ש פליג אר"א ות"ק וס"ל דלא מצי הבעל להשביעה רק יורשים וח"כ ל"ש מחלה לשבועה הואיל ולא השביעה דהא לא היה יכול ואם כן לולי נאמנות אף דלא תובעת כתובה היה ביד יורשי' להשביע שבוע' אפוטרופסי' אבל בנאמנות נגד יורשי' אמרי' דע"ז נתכוון לפטור אותה משבוע' זו אבל משבועת יתומים לא פטר' ולכך תובעת כתובה משביעים אותה וא"ש ודברי שערים מכוונים. אך עדיין יש לפקפק אליביהו איך אפשר לומר דמה שאמר בנאמנות מיורשי על שבועת אפטרופסי' היה כוונתו דהא שם בגמ' פריך מי ידע' דנעשה אפטרופסי' דהתנה עלי' ולכך מוקי ליה באוקימ' אחרינ' ודוחק לומר דוודאי דיהיה כל כוונת נאמנות בשביל שבועה זו ודאי דחיק' ליה לגמרא אבל הואיל ואמר שתהיה פטור ממנו דנתכוון לשבועת פוגמת אמר אף מיורשי והיה כוונתו לשבועת אפוטרופסי' דכיון דכבר נחית לפטור' אף בכי האי פוטרה דזה דוחק גדול: ולכן יותר נרא' דסבירא ליה הא דנאיד הגמרא מאוקימ' זו דפוטר פי' על שבועת אפוטרופסי' מספק אם תהיה אפטרופסי' או כמ"ש תו' דבאמת לא היה תנאי בעת נשואין רק שכבר נעשית אפוטרופסי' וכהנ"ל ומוקי ליה בשנויי אחריני משום דסבירא ליה לגמרא במה קמפלגי ת"ק ואבא שאול אי נאמנות מהני לגבי יורשים או לא אלא בזה נחלקו דת"ק סבר ל"א דנתן נאמנות אספיקו אם תהיה אפטרופס דמנא ידעו כקושי' הגמ' וא"כ הך פטורי' דאמר מיורשי למה נתכוון ע"כ דאם תתבע כתובה שלא תצטרך לישבע אבל אבא שאול ס"ל דכותבין אספיק' אם תהיה אפטרופס' פטורי' א"כ י"ל דלכך נתכוון באמרו מיורשים כהנ"ל ויד בעל השטר עת"ח ולכך בתובעת כתובה חייב' לישבע וא"ש ולכך לא רצה הגמ' לשנויי אליבא דת"ק דאבא שאול דהימנה מספקא אם תהיה אפטרופסי' דהא בזה נחלקו הת"ק ואבא שאול כנ"ל וא"ש. ובהא יובנו דברי השערים דכתב אהך דפוטרה משבועת אפטרופ' דל"ק לדינא דקיי"ל כר"ש החולק אר"א ות"ק ובלא"ה הבעל א"י להשביע וק' ל"ל זה הא בלא"ה הגמרא דחיא ליה דמי ידע' דנעשית אפטרופס' ומה צורך להדר בתר דחי' אחריני ולפמ"ש ניח' דלאבא שאול דקיי"ל כוותי' ליתא להך דחי' דאתמר בגמרא לשיטת הת"ק דבזו וא"כ יש כאן מקום לומר דע"ז סובב הפיטור רק בלא"ה אדחי' דהא קיי"ל כר"ש וא"ש. וזהו שבררנו דעת השערים ודעת ר"ח כפי מה שפי' הריטב"א אמנם הרא"ש כ' סתם בשם ר"ח דס"ל אף דפוטר' ממנו ומיורשים מ"מ יורשים משביעי' אותה כשתובעת כתובה ודעת הב"ש סי' צ"ח בא"ע דלס"ל להרא"ש כמ"ש הריטב"א דאם אמר בפי' לפטור משבועה זו הבא לפרוע מנכסי יתומים דמהני רק סתמ' אמרינן דנתכוון לשבועת אפטרופס' כהנ"ל רק ס"ל בכל גווני ל"מ נאמנות נגד שבוע' זו ולבבי לא ידמה דמלבד דלמה לנו להרבות במחלוקת אף גם אף דלאו בפי' אתמר ברא"ש מכללא אתמר דהא כ' על דעת ר"ח וכ"כ רב אלפס ז"ל ול"נ להרי"ף בהלכות דהא הוא פוסק דלא כר"ח דפוטר ממני ומיורשים מועיל כמ"ש הרא"ש שם להדיא וע"כ דנתכוון לר"א בשערי' דפסק להדיא כאבא שאול ור"ש דלא מהני וא"כ הא בשערי' מבואר דלכך ל"מ דאמרינן דנתכוון לשבועת אפטרופס כנ"ל בדברינו בישוב דבריו הא באומר בפי' לכל דיני שבועה מהני וא"כ אילו ס"ל להרא"ש בכוונת ר"ח כוונה אחרת דבכל אופן אין מועיל כמו שחשב הב"ש איך כ' וכ"כ ר"א מה שיש רב הבדל בינותם וענינו של זה לא כשל זה. ועוד הא הרא"ש והטור בסי' צ"ח נחלקו עם הרי"ף אם לענין שיורשים יכולים להשביעה שבועת אפטרופסי' אי בעינן דווקא פוטר או לאו ופסק הרא"ש דבעינן פיטור וקשה הא בסי' צ"ד פוסק כר"ש דפליג את"ק ור"א דאפילו בני פיטור א"י להשביע שבוע' אפוטרופס' ועכצ"ל דסבירא ליה כדעת השערים דהוא א"י להשביעה אבל יורשים משביעי' ואם כן קשה קושי' הנ"ל הא במשנה נאמר אין יורשים משביעי' וקאמרינן דלא כר"א וכו' ואי איירי בנאמנות אף ר"א לא פליג וצ"ל כפי מש"ל בפי' דברי הגמרא ואם כן ע"כ מוכח דסבירא ליה כהנ"ל דאל"כ מה דוחקא דילי' לפרש כך בגמרא ולא כפשוט' אלא הדברים מוכרחים כמ"ש וא"ש ולפ"ז כל זה באשה די"ל הא דנתן לה פטורים ממנו ומיורשים היה כוונתו על שבועת אפטרופסי' אבל במלוה ולוה בעלמא דנותן הלוה למלוה נאמנות ממנו ויורשים מה טיבו של אפטרופסי' לכאן וכי נעשה המלוה ללוה אפטרופסי' דנימא דכוונתו היה על כך ואם כן ודאי נתכוון על שבועת יתומים דזולתו לא ידענו מה נדון בי' וכל תנאי שבממון קיים ומהני הנאמנות ופיטור לכ"ע ולכן אין כאן סתירה לדברי ר"ח כמש"ל דכאן במלוה ולוה מודה ר"ח ואין דבריו סותרים כלל: וגלל כן אף הרמ"א דהביא שם בא"ע דעת ר"ח כאן לא הגיה כלום דמהני לכ"ע ואין בו מחלוקת כלל וכן נכון. ואמת כי מדברי ריב"ש בסי' תצ"ד משמע אף גבי מלוה ולוה דעלמא לא מהני נאמנות נגד יורשים. אך לעומת זה משמע שם דלא זו דקנין מהני לכ"ע כמ"ש הטור אף גם כתיבה בשטר ג"כ דכתב הא דתנן במשנה כתב ליה וכו' ופליג אבא שאול היינו בכותב לה ועודה ארוסה ומה כותב אומר ע"ש הרי כתיבה מעליא מהני ובלא"ה הנכון לדינא כמ"ש בדברים מוכרחים: